40 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים - וכשברקע נערכים בישראל להשלכות של תקיפה אמריקנית אפשרית בסוריה - היום התיר ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לפרסם עדויות חדשות מוועדת אגרנט, מפי מפקדים בכירים שלחמו בה. מהעדויות שוב עולה התמונה העגומה באשר להערכת המודיעין בשבועות שקדמו למלחמת יום הכיפורים, שלפיה הסבירות לפריצתה "נמוכה", לצד שלל סימנים שהעידו אחרת.
מעדויותיהם של מפקד חיל האוויר, מפקד חיל הים ומפקדים ביבשה עולה כי בימים שלפני המלחמה הבחינו בצה"ל בתגבור כוחות בצד הסורי והמצרי, שכלל קידום מטוסים, תזוזות של סוללות הגנה אווירית וכוחות לכיוון הגבולות, כמו גם פינוי הסובייטים מסוריה וממצרים. ואולם, ראשי הצבא ומערכת הביטחון סיפקו לכך הסברים אחרים, כמו "חשש מפני תקיפה ישראלית" - חשש שבדיעבד התברר שלא היה מעולם.
לפי מפקד חיל האוויר דאז, האלוף (מיל) בני פלד, ההערכה הזו רווחה למרות צילומים ואיסוף מודיעין שהצביעו על השינוי בהיערכות הכוחות בצד השני. באשר לאיסוף צילומים נוספים אמר פלד: "לא קיבלנו את האישור לבצע את הגיחות האלה בתדירות של כל יומיים או בתדירות שרצינו מאחר שההערכה הכללית היתה שהכוננות והחששות של המצרים הם כל־כך גבוהים, שכדי למנוע תקרית ולמנוע הגברת הגיבוי רצוי לא להרגיז אותם".
פלד ציין כי בלקט המודיעין של 2 לאוקטובר - 4 ימים בלבד לפני המלחמה - הופיעו ידיעות על פעילות חריגה בצד השני, אך זו הוסברה בכוננות עליונה של הצבא המצרי "לרגל התרגיל הבין־זרועי... הצבא הסורי ממשיך לרכז כוחות לעבר מרכז החזית דמשק, במקביל נוקטים הסורים פעילות מדינית והסברתית במגמה להציג את עצמם כקורבן אפשרי לתוקפנות ישראלית".
"אין סימנים למלחמה"
מפקד חיל הים, האלוף בנימין תלם, העיד כי מהמידע המודיעיני שקיבל, הצי המצרי היה בימים שקדמו למלחמה בתמרון גדול בהיקף חסר תקדים. לאור זאת, העלה תלם את הכוננות בחיל הים ואולם ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, אמר לו כי ברשותו "סימנים משלו שלא פירט אותם שמעידים באופן די חד משמעי על כך שאין כל תהליך המוביל למלחמה בקרב חיל הים המצרי". בעקבות זאת ביטל תלם את הכוננות שהיתה בחיל הים ב־4 באוקטובר. זאת למרות שראש מחלקת המודיעין שלו שב ואמר לו ב־4 וב־5 באוקטובר כי יש סימנים חריגים בצד המצרי.
נוסף על כך, כמו ב־2013, גם לפני 40 שנה מצא צה"ל את עצמו באמצע תוכנית התייעלות וקיצוצים שנבעה מהמחסור בתקציב הביטחון. מהעדויות שחושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון עולה כי המפקדים הצביעו על הקיצוץ כאחת הסיבות לחוסר ההצלחה במלחמה.
כך, למשל, האלוף אברהם (אדן) ברן, ששימש מפקד אוגדה בסיני במהלך המלחמה, קבע באופן חד־משמעי: "לדעתי, ההצטיידות שלנו והאמצעים שלנו לא איפשרו לנו לפעול. זה היה אולי חטא להיות צבא קטן. לא הערכנו מספיק את עניין יחסי הכוחות. זה נכנס אצלי בסעיף של זלזול. להיות צבא קטן, ועוד עני ובלתי מצויד". האלוף אדן ציין כי קודם למלחמה חש "זלזול" כלפי צבאות ערב. "הטון הזה, הזלזול הזה... אמרו שהם לא יהיו מסוגלים לתחזק את המערכות, לא יהיו מסוגלים לתפעל את המערכות, המנהיגים שלהם לא יהיו מסוגלים לפעול בקרב הגמיש", אמר ברן.
העדויות מתארות גם את הימים הראשונים בחזיתות. על חומרת המצב ברמת הגולן סיפר בין היתר פלד: "עשינו 200 גיחות במצרים ביום שבת ורק מעט גיחות בסוריה. לעומת זאת, בלילה שבין שבת לראשון הרמטכ"ל ושר הביטחון אמרו לי במפורש: 'בני עזוב את מצרים, לא חשוב, בגולן המצב קריטי. את כל הכוח שלך - לעצירת הסורים בגולן, מאחר שמדובר פה בבית שלישי, זה לב המדינה'".
אלוף משנה דאז צבי בר, ששימש מפקד חטיבה מרחבית ברמת הגולן, ציין בעדותו כי קיבל את הפיקוד על חטיבה 820 יום לפני פרוץ המלחמה, אך הגיע לרמת הגולן שבוע קודם לכן לטובת חפיפה. "ברגע הראשון שהגעתי לשם חשתי את אי השקט שהיה קיים אצל המפקדים... אני מתחיל בעיקר מהאלוף. גם בשיחה איתו וגם אחרי זה בסיורים בשטח ראיתי שהוא מודאג מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו