במשרד החוץ בירושלים מייחלים כבר ארבעה חודשים שבמשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר יתייחסו כראוי אל העיצומים שהם נוקטים ואחת ולתמיד ייענו לדרישותיהם: העלאת חרפת התגמול הנמוך, סיוע גם לבן הזוג שנאלץ לוותר על קריירה והשוואת התנאים הפנסיוניים ותנאים אחרים לאלה של אנשי משרד הביטחון.
הם מפגינים וזועקים, אבל מבהירים להם כי ערב אישור התקציב והקיצוצים אין סיכוי שתביעותיהם ייענו. "אתם לא יושבים על השיבר של חברת החשמל וגם לא יכולים לסגור את נתב"ג", מבהירים להם בשיחות לא רשמיות הגורמים המחליטים. השבוע, בתשעה באב, קרה נס מבחינת אנשי משרד החוץ. אמנם לא הגיע המשיח, אבל עבורם יום האבל הדתי־לאומי מימש, לפחות באופן חד־פעמי, את ייעודו והפך ליום שמח. את הבשורה שטרפה את הקלפים הביא אל מפתן דלתם עיתון "הארץ", שבישר על ההנחיה של האיחוד האירופי שקובעת כי כל הסכם עם ישראל יחויב בסעיף הקובע כי לא יחול על השטחים שמעבר לקו הירוק, כולל ירושלים ורמת הגולן.
הידיעה הזאת תפסה את הדרג המדיני בירושלים ביום חופש וצום. ראש הממשלה וחברי הקבינט המדיני־ביטחוני על כל גדודי דובריהם, נדמו במשך שעות ארוכות. חולשת הצום היכתה בכולם.
רק בערב התכנסו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת המשפטים ציפי לבני, שר הכלכלה נפתלי בנט וסגן שר החוץ, זאב אלקין, לנתח את ההחלטה האירופית ויצאו לתקשורת בהצהרות שמבהירות כי האירופאים לא יקבעו את גבולותינו.
למחרת, ביום רביעי, הדרג המדיני ביקש לברר "כיצד לא ידענו על כוונות האיחוד האירופי?" הפקידים במשרד החוץ חיככו ידיים בהנאה ואמרו זה לזה: "אמרנו לכם. לא על הכוונה של האיחוד האירופי, אלא על כך שהעיצומים יגרמו בסוף לאסון מדיני".
אחד הפקידים הבכירים במשרד החוץ אמר השבוע כי אין דיפלומט ששירת באגף אירופה במשרד החוץ בעשרים השנים האחרונות, שזוכר מקרה כזה שבו הופתענו בזירת האיחוד האירופי. "יש סיבה מדוע לא הופתענו", המשיך הבכיר. "העובדה שיש עיצומים ארבעה חודשים וההוראה של הוועד שלא להפיץ מברקים, שהיא דרך העברת המידע לכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ומשם גם לניתוחו בגורמי ההערכה והמודיעין, וכמובן בדרג המדיני, הן גורם מכריע בכשל מול האיחוד האירופי".
יש שטוענים שההוראה של ועד העובדים במשרד החוץ היתה "לעוור את המערכת" - משמע להעביר את הדיווחים בעיכוב ולא לכל הנמענים (משרד ראש הממשלה הכולל את המל"ל, השב"כ והמוסד ממודרים כי הם נחשבים כמסייעים לשבירת העיצומים של עובדי הוועד, בכך שהם עוזרים לטיסות רה"מ ושרים ועוקפים את אנשי המשרד).
עם זאת, מקורות אחרים מוסרים כי העיצומים לא מנעו ממשרד החוץ לעבוד על הדו"ח, שהכל זה ספין נגד המשרד. מקורות יודעי דבר מוסרים שלפני כעשרה ימים הגיע לשולחנו של השגריר הישראלי ליד האיחוד הדו"ח המדובר, משם הוא הועבר לטיפול המחלקה המשפטית של משרד החוץ, שיידעה את הדרג המדיני.
ביום רביעי אנשי ועד משרד החוץ כבר הוזמנו לדיון דחוף בכנסת עם אנשי האוצר, בהשתתפות סגן שר החוץ, זאב אלקין. על השולחן לא היתה שום הצעה חדשה מצד האוצר, אבל כל הנציגים הגיעו בהוראת משרד ראש הממשלה לשבת ולדבר.
"עשיתם פאול לאמריקנים"
ראש הממשלה קיים השבוע שיחות עם מנהיגים באירופה ודרש מהם למזער את הנזק ולעצור את פרסום הסעיף ברשומות האירופיות הצפוי היום (שישי). בשיחות שקיים נתניהו הוא גילה שהיו ראשי מדינות שלא הכירו את הסעיף המדובר. היו שהסבירו כי הפרשנות המדינית לא מקובלת ולא מחייבת אותם, שכן היא לא מחייבת את המדינות, אך היא משמשת הוראה כללית לפקידי האיחוד האירופי. "עשיתם פאול לאמריקנים. איפה האקלים הנוח שדיברתם עליו לחידוש המו"מ?" שאל נתניהו מנהיגים אירופאים מובילים.
בדרג המדיני אומרים שהמדיניות היתה ידועה, אבל המועד, ועיתוי הפרסום, הפתיעו. אפילו נקבעה פגישה לדיון בנושא באופן מסודר ביום חמישי. אלא שהפרסום המוקדם גרם לכינוס קבינט ביום רביעי ולקיום דיון דחוף יום קודם. האיחוד האירופי הודיע רשמית כי בכל הסכם שייחתם מטעמו עם ישראל תוטל מגבלה שתקבע כי אינו חל מעבר לקווי 67'. נקבע כי הסכמים מעתה יחויבו לציין באופן חד־משמעי ומפורש כי "ההסכם אינו חל על השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב־1967".
מדובר באמירה מדינית שקובעת עוד לפני שקיים בכלל הסכם בין ישראל לפלשתינים, כי 100 אחוזים מהשטח ביהודה ושומרון שייכים לפלשתינים - אין לקיים הסכמים כלכליים או חברתיים, אקדמיים ואחרים עם מי שקשור לפעילות בשטחים האלה - ואין כל לגיטימיות לשליטה הישראלית בשכונות היהודיות בירושלים שנבנו אחרי קווי 67', וליישובים בגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון או ברמת הגולן.
בהודעה נאמר בין השאר כי "ב־30 ביוני אימצה הנציבות האירופית הודעה ובה קווים מנחים בדבר זכאותן של ישויות ישראליות ופעילויותיהן בשטחים הכבושים על ידי ישראל מאז יוני 1967 למענקים, לפרסים ולמכשירים פיננסיים שימומנו על ידי האיחוד האירופי משנת 2014 ואילך. הקווים המנחים הללו קובעים את המגבלות הטריטוריאליות שעל פיהן תעניק הנציבות תמיכה של האיחוד האירופי לישויות ישראליות".
"הקווים המנחים עולים גם בקנה אחד עם עמדתו רבת השנים של האיחוד האירופי, ולפיה ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, וכן עם אי הכרתו של האיחוד האירופי בריבונותה של ישראל על השטחים הכבושים, ללא קשר למעמדם המשפטי על פי החוק הישראלי".
"כיום נהנות ישויות ישראליות מתמיכה כספית ומשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, והקווים המנחים האמורים נועדו להבטיח כי מצב זה יימשך. בה בעת, הועלה חשש באירופה שישויות ישראליות בשטחים הכבושים עשויות ליהנות מתמיכה של האיחוד האירופי. מטרת הקווים המנחים הללו היא לערוך הבחנה בין מדינת ישראל והשטחים הכבושים, ככל שהדבר נוגע לתמיכת האיחוד האירופי".
עוד נאמר בהודעה כי "שירות החוץ האירופי (EEAS: European External Action Service) עידכן את המשלחת הישראלית לאיחוד האירופי בדבר ההודעה לפני פרסומה והזמין את הצד הישראלי לשיחות על ההסכמים, הנמצאים בימים אלה בשלבי הכנה".
סגנית השגריר באיחוד האירופי בישראל, סנדרה דה־ואליי, אמרה השבוע כי "אין בהחלטה כל ניסיון להתערב בתוצאה הסופית של המשא ומתן שיתקיים בין ישראל לפלשתינים". היא הוסיפה כי "מדובר בהחלטה הנוגעת בהסכמים עם מדינת ישראל ולא עם ארגונים וחברות. המדיניות שלנו בעניין לא חדשה, אבל ההבהרה בכתב ובהסכמים חדשה".
מהלך לא הוגן
בדרג המדיני יש החושבים כי העובדה שהאירופאים עברו מאיומים למעשים הצהרתיים ומדיניים, מלמדת קודם כל כי הם לא מאמינים שקרי יצליח לחדש את המו"מ או לתעל אותו לאפיק מועיל. האירופאים הפכו ממתווך שתרומתו לתהליך קטנה ממילא, לנוקט עמדה לצד הפרו־ערבי. הם רוצים להיות שחקן פעיל בזירה המדינית במזרח התיכון ולא רק לשלם את חשבון הפיתוח הכלכלי לרשות הפלשתינית.
עד כה האירופאים מימנו במשך 20 שנה בהון עתק את הרשות הפלשתינית ופרויקטים ביהודה ושומרון מתוך מטרה לעודד יציבות, אבל מבחינתם הפעילות הכלכלית, שם הם רצויים, היא קול שני למהלך המדיני שהוא העיקר ובו הם מעוניינים לקחת חלק של ממש. אלא שישראל ייתרה אותם, וכך או כך היא מעדיפה את החסות האמריקנית. לישראל קל יותר להגיע להבנות עם ארה"ב. האיחוד האירופי מחויב בדיונים ובהסכמה פה אחד של 28 המדינות החברות בו.
הקירבה של מדינת ישראל לשווקים באירופה, המגוון באירופה והרווחה הכלכלית שם הובילו לכך שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר האזורי הגדול ביותר של ישראל. ראש הממשלה נתניהו האשים השבוע את האיחוד האירופי בניסיון לפגוע בישראל דרך הכיס.
"האירופאים מנסים לכפות את גבולות הקבע באמצעות לחץ כלכלי ולא דרך המו"מ, וזה מהלך לא הוגן בכל עת, לא רק כעת, כשמזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי מנסה לכנס את הצדדים למו"מ. הישראלים מאבדים את האמון במשוא הפנים באירופה. האירופאים מתלוננים על כך שהאמריקנים לא מערבים אותם מספיק בתהליך, אך פעולה כזאת פוגעת למעשה במאמצים האמריקניים ומערערת את המו"מ. הדרך היחידה לקבוע את הגבולות הסופיים היא באמצעות מו"מ ישיר בין ישראל לפלשתינים.
ההנחיה של האירופאים מעוניינת להקים את חומת ברלין במרכז ירושלים, ומי שמבקר בירושלים מבין שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולחלק את השכונות, שברור שהן יישארו בידי ישראל בכל הסכם".
הראשון שזיהה כי האירופאים מאיימים בסנקציות כלכליות היה אביגדור ליברמן. הוא אמר כמה פעמים עוד כשכיהן כשר החוץ וכעת כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, כי האירופאים נותנים רוח גבית לטרור המדיני של הפלשתינים. הם מגיעים לישראל ו־95 אחוזים מהשיחה איתם עוסקת במו"מ עם הפלשתינים. לא כלכלה, לא נושאים אחרים. הפעלת לחץ מאסיבית, אובססיה לא ברורה. צריך להבהיר להם כי יש נושאים חמים יותר ושם יתעסקו בהם. ליברמן הציע צעדים קיצוניים למדי: הדרה שלהם מכל נושא המו"מ והפסקת כל שיח איתם בנושא הפלשתיני.
עכשיו אומר את הדברים גם סגן שר החוץ המכהן אלקין. לדעתו, אסור להיכנע ללחץ בינלאומי והעבר הלא רחוק הוכיח כי אם מוותרים, משלמים מחיר גדול יותר, למשל השתתפות חמאס בבחירות. "אם לא עוצרים את המהלך הזה, עלינו לשקול אם רוצים את המעורבות האירופית".
בלשכת ראש הממשלה הודו כי עדיין לא ברור מה הנזק המדיני וגם מה הנזק הכלכלי של החלטת האיחוד האירופי. הסיכומים הראשונים העלו כי נגרם נזק מדיני ברמת ההצהרות, שעדיין לא ברור מה השפעתו על השטח. עדיין אין חישוב של נזק כלכלי. עוד ברור כי סערת האירופאים הפיחה רוח חדשה בשמאל ובארגוני השמאל, שקשרו אותה לאפשרות שישראל צועדת לקראת סנקציות ולחץ בינלאומי שהוא צונאמי, כפי שהיה באפרטהייד בדרום אפריקה. בנושא הזה הרגיעו בירושלים והסבירו שאנחנו עוד רחוקים. יש כאן ניצחון לדחוק את רגלי המתנחלים. המאבק הוא על הלגיטימציה. כרגע החשש הוא מכניסה לסידרת קרבות קטנים שתייצר עצבנות בצד הישראלי ותחייב תגובה הולמת.
בין היתר, מדברים בצד הישראלי שוב על קידום דו"ח אדמונד לוי, שבו הכרה בחוקיות לבנות עוד יישובים ביהודה ושומרון ורצון להסדרת בנייה בלתי חוקית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
