המחקר שחולל סערה: האם היו דינוזאורים שחיו מתחת למים?

הכירו את הספינוזאורוס: הוא היה גדול יותר מהטירנוזאורס רקס (T רקס), יותר גדול מהגיגאנוטוזאורוס, אורך גופו הגיע ל-18-16 מטר, היה לו מפרש גדול ומשונה על הגב, הוא שקל 9 טונות ויותר (ויש שטוענים שהגיע לכדי משקל מדהים של 20 טון) היה נפוץ באזור מרוקו וצפון אפריקה של היום, וכעת מתברר שהוא היה צייד ימי שתפס את טרפו במים בניגוד לשאר הדינוזאורים שהיו טורפים יבשתיים.

הספינוזאורוס הוא טורף ענקי שחי לפני 93–100 מיליוני שנים. הוא נתפס בתחילה כמו שאר הטורפים כדינוזאור יבשתי, אולם בשנת 2014 התחוללה בעולם המחקר סערה כשהתברר כי לספינוזאורוס, היה אף שמתאים לבעלי חיים ימיים וכן שהיה לו ככל הנראה סנפיר-זנב.

מחלוקת ענק נוצרה בין החוקרים אם מדובר בבעל חיים ימי, קרי שצד את מזונו במים או שהוא היה יותר צייד שעומד על החוף או במים רדודים ותופס את טרפו כמו אנפה. למחקר היו השלכות רבות על הבנת הדינוזאורים וזאת משום שהם נתפסו עד אז כטורפים יבשתיים או כאלו שצדו על סף המים.

כדי להכריע בשאלה הקשה הזו, בחנה קבוצה של חוקרים 380 עצמות של 250 מיני בעלי חיים שקיימים כיום וכן של בעלי חיים שחיו בעבר ונכחדו כולל הדינוזאורים. הסיבה לבדיקה היא הפער המשמעותי בעצמות שיש בין בעלי חיים ימיים כמו כלבי ים, אריות ים וכדומה להם יש עצמות מלאות ללא חללים לבין בעלי חיים יבשתיים להם יש עצמות חלולות עם חורי אוויר.

הפער הזה שהוכח בכל מיני בעלי החיים (אפילו לבעלי חיים גדולים וכבדים כמו פילים יש אמנם עצמות רגליים מלאות, אך שאר העצמות בגוף חלולות), היווה אבן בוחן למקרה של הספינוזאורוס שבניגוד ל-39 מינים של דינוזאורים אחרים, נמצא עם עצמות מלאות וכבדות.
"ישנם חוקים מסוימים החלים על כל אורגניזם על הפלנטה הזו. אחד מהחוקים הללו מתייחס לצפיפות וליכולת לצלול למים", אמר מתאו פברי, חוקר פוסט-דוקטורט במוזיאון פילד בשיקגו, המחבר הראשי של המחקר שפורסם ביום רביעי בכתב העת Nature. כך הוכח שהדינוזאור הגדול היה צייד מימי, ככל הנראה כמו תנינים, ולא צייד דמוי אנפה שתופס את טרפו מלמעלה.

חשוב לציין כי עדיין מדובר בטורף שונה מבעלי חיים שהתבססו על צייד במעמקים כמו הכרישים ואבותיהם. כך סבור למשל החוקר תומס הולץ, מרצה ראשי לפליאונטולוגיה של בעלי חוליות באוניברסיטת מרילנד, לדבריו המחקר אכן מאשר כי "אבותיו של הספינוזאורוס חיו במים כדי לייצר עצמות צפופות, אבל עדיין עבודה שנערכה על הספינוזאורוס הראתה כי הוא ככל הנראה היה תופס את הצייד מלמעלה או מהחוף או תוך כדי שחייה איטית.

גם הנחירים שלו לא ממוקמים באופן הקיים אצל תנינים והיפופוטמים שחיים רוב הזמן במים. במקום זאת הנחירים מונחים במיקום הדומה לזה של אנפות ובעלי חיים שצדים על ידי טבילת החוטם או המקור במים. עם זאת החוקר הוסיף כי "הראיות מחזקות את ההוכחות שזה בעל חיים שידע לצלול אבל קשה להאמין שעם מפרש כזה על הגב הוא היה שחיין גדול".

ג'ייסון פול, פרופסור עזר באוניברסיטת דרקסל ומנהל המכון הפליאונטולוגי של ביגהורן, עדיין מסוייג מהממצאים: "אני רוצה לראות עוד דגימות הקשורות לספינוזאורוס שיוכיחו את התזה. דינוזאור כזה מוזר ועם מבנה כזה שונה מציע הבנה חדשה של התנאים שבהם הוא התפתח. לכן ככל שנמצא יותר דגימות כך נבין יותר את דרך החיים של בעל חיים כל כך מוזר".