האם בזכות פריצת דרך מדעית - ממותות יהלכו שוב על פני האדמה?

האם בעתיד הקרוב נראה שוב ממותות, שנכחדו לפני כ-4000 שנה, פוסעות על פני האדמה? מסתבר שעל פי פרופסור ג'ורג' צ'רץ', מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, התשובה לכך היא חיובית. למעשה, ביום שני האחרון קיבל הפרויקט אותו הוא מריץ תרומה משמעותית של 15 מיליון דולר, אשר תאפשר לדבר זה להפוך לכדי מציאות.

פרופ' ג'ורג' צ'רץ' מספר: "צריך לעשות כ-50 שינויים גנטיים על מנת להפוך צאצאים של הפיל האסייתי לכדי ממותה". החוקרים כבר ריצפו 21 סוגים של מיני פילים ושרידי ממותות קפואות, שנמצאו באזורים הארקטיים, והפיקו מהם DNA ליצירת בן-כלאיים הקרוב ביותר לממותה עצמה.

בעל החיים החדש יכיל 10 סנטימטרים של שכבת שומן על מנת להגן על עצמו, שיער גוף ואוזניים מעט פחות גדולות - בכדי שלא יאבד חום. המומחים מתכננים גם להנדס את הפיל החדש ללא חטים, כך שלא יהיה לציידים מניע לצוד אותו.

אחת הסיבות המרכזיות לתמיכה בפרויקט, היא משום שבעבר הרחוק, עדרי ממותות וסוסי בר סייעו לאיזון המערכת הארקטית, בכך ששמרו על האדמה התחתית קפואה על ידי הפיכת המדשאות, הפלת עצים ודחיסת שלגים - מה שאפשר שמירה על משטחי הדשא באזורים הצפוניים של כדור הארץ. לכן, הצלחת הניסוי עשויה לסייע בייצוב האקלים ומניעת התחממות באזורים אלה.

מנגד, יש מתנגדים וספקנים רבים בנושא. פרופ' לאב דלן, מומחה לגנטיקה אבולוציונית במרכז לפלאוגנטיקה בשטוקהולם, שחקר בעצמו את ה-DNA של הממותות, סבור כי "זה פרויקט חשוב, אבל קשה לדעת האם תצא מכך ממותה.

אנחנו לא באמת יודעים מה גורם לממותה להיות כזו, אין לנו מספיק הבנה של המטען הגנטי של החיה כדי ליצור אותה מחדש. גם אם הפרויקט יצליח בסופו של דבר, אני מניח שהממותות האלו יהיו באיזה פארק או גן חיות. אני לא נגד שאנשים יגיעו לראות את זה, אולם אני לא חושב שזה ישפיע על האקלים, או באמת ישנה משהו".

הגנטיקאית הבריטית המובילה, טורי הראדינג, גם כן מתנגדת לפרויקט: "נגיד שנצליח לייצר ממותה כזו, מבלי שתמות בתהליך. הרעיון הזה של שמירה על האקלים על ידי החזרת הממותות לאזור הארקטי הוא ספקולציה, וכלל לא ברור שזה יצליח. עם זאת, כמובן שזה רעיון מקסים - ואני מבינה למה אנשים נמשכים לזה".

כך או כך, הפרויקט השאפתני עוד נמצא בחיתוליו, והחוקרים עצמם מודים שהם רק בראשיתה של הדרך.