על סף הכחדה: מי מנסה לצוד את הפנגולינים?

הפנגולינים, אחד היונקים המיוחדים ביותר בעולם, מצוי כיום בסכנת הכחדה גבוהה מאוד, ועל פי הערכות שונות הוא גם אחד מבעלי החיים הפראיים המבוקשים ביותר על ידי סוחרים באסיה ואפריקה. על פי ארגון הסחר העולמי, ב-2019 נסחרו בעולם 195 אלף פנגולינים וזאת בעיקר בגלל הביקוש הגדול לשריון הקשקשים המיוחד שמחירו מגיע ל-740 דולר לק"ג. מעבר לכך, בשרו של היצור מבוקש מאד לאכילה ביבשת אסיה, וכן לשימוש ברפואה המסורתית.

המציאות הזו גורמת למצב חמור מאוד שבו כל הסוגים של המין מסווגים בסכנת הכחדה. למעשה, לארגוני שימור בעלי החיים בעולם אין מידע ממשי כמה מהיונקים המיוחדים האלו קיימים עדיין בטבע. הסיבה לכך היא שמדובר ביונקים שחיים בבדידות, פועלים בהיחבא ומשתדלים לחמוק מבני אדם. מנגד, יש קושי של ממש לגדל פנגולינים בשבי, ועד היום כל הניסיונות לגדל אותם בגני חיות או במקומות לרבייה כשלו והחיות מתו מסיבות שאינן ברורות.

המצוקה הרבה של המין והצורך הבוער להצילו גרמו השנה לחברי ההנהלה של פרס גולדמן לפעילות סביבתית להעניק את הפרס לואן נגווין, פעיל סביבה וחוקר התאילנדי. נגווין פועל להגנה על המין בארצו, ואף שכנע את הממשלה במדינה להכריז שאסור להשתמש בבעל החיים בתחום הרפואה המסורתית.

ואן נגווין הקים בשנת 2014 את הארגון "הצילו את עולם החי של תאילנד", והוא מפעיל יחידה להצלת פנגולינים ומניעת הציד שלהם בכל הפארקים הרשמיים של מדינתו. "עד היום הצילנו 2,000 פרטים, כשבפשיטה אחת פעם שחררו 160 מהם", אמר נגווין עם קבלת הפרס. "אני עוסק בפעילות חינוכית ועד היום העברנו הרצאות בתחום ל-11 אלף בני אדם במדינה. כמו כן גייסנו את הממשלה לפעולה נמרצת לשימור המין. למעשה, בתאילנד הורדנו את הציד של המין בכ-80 אחוז".

היעלמותו תפגע קשות בטבע

בראיון לרשת CNN סיפר ואן נגווין (39) כי הקשר שלו עם בעל החיים החל כבר כשהיה ילד קטן. "ראיתי כילד בן 8 איך ציידים מוציאים את הפנגולין מהמאורה שלו, ואיך האימהות מתכדררות לכדור כדי להגן על הצאצאים גם אם המשמעות היא שהן ייפגעו. זה היה הזמן שהחלטתי לפעול להגן על המין המיוחד הזה. מדובר ביונק היחידי בעולם שיש לו קשקשים, אם נאבד אותם נאבד את אחד מבעלי החיים שגורמים לאיזון באזור המחיה שלהם, ולא ניתן יהיה להחזיר את האיזון הזה".

במסגרת ההגנה על המין מפעיל הארגון של נגווין רחפנים, חשייני GPS שמוצמדים אל בעלי החיים, וכן גם ישנה פעילות אקטיבית לחינוך הציבור בתאילנד וגם למניעת ציד לא חוקי של המין. "שלוש שנים אחרי שהקמנו את הארגון ואת הצוות שמגן כיום על בעל החיים בפארק הלאומי פו מאט, השמדנו כ-10,000 מלכודות, החרמנו 90 אקדחים, פירקנו 800 כלובים ועצרנו 600 ציידים וסוחרים. יש לנו גם מרכז שיקום לפנגולינים, ואנחנו עוקבים אחריהם על ידי אותות רדיו ורחפנים".

הקורונה והפנגולינים

מבחינה רבה שנת 2020 ומגפת הקורונה שהתחוללה בה סייעה למין, כיוון שחוקרים שונים העריכו כי ייתכן ונגיף הקורונה הגיע לבני האדם דרך אכילת בשר פנגולין שאכל לפני כן עטלף או נדבק ממנו. המידע הזה, שהקטין את הסחר בבשר הפנגולין, הצטרף גם לעובדה שהן ממשלת תאילנד והן ממשלת סין הוציאו את אכילת המין אל מחוץ לחוק, ואסרו להגדיר אותו כחלק מתחום הרפואה העממית.

בכל מקרה, נגווין עצמו אופטימי לגבי עתיד הפנגולינים, ואומר כי המודעות על המצוקה של המין מצליחה להיכנס לתודעה. "אני רואה שינוי בקרב הצעירים שלנו כאן בתאילנד, והם יותר מעורבים ופעילים בהגנת הסביבה. אני מקווה שאנשים ילמדו על בעל החיים הזה ועל האתגרים הגדולים שהאנושות מציבה לו. אדם אחד או ארגון אחד לא יכולים כמובן לבדם להציל את המין הזה, אבל אם כולם יתגייסו ויפעלו - נוכל להציל אותו מהכחדה".