תהיתם פעם מהיכן מגיעים הארנבונים החמודים שאנו רואים בפינות החי, בפינות הליטוף ובחנויות החיות? מהצצה נדירה שהגיעה ל"ישראל היום" מבית גידול ארנבונים (השם שמור במערכת), נוכחנו לגלות תופעה נוראה שבה "מייצרים" ארנבונים למכירה.
התיעוד חושף מציאות עגומה, שבה ארנבונים מוחזקים בבידוד, בתאים חשופים לשמש ובצפיפות רבה, ללא אפשרות להסתתר או להתחפר, מראה שמזכיר את כלובי הסוללה המזוהים עם תעשיית הביצים. בעוד בשנה שעברה נקבעו תקנות צער בעלי חיים שיוציאו בהדרגה את הכלובים הללו מלולי התרנגולות - בתעשיית גידול הארנבונים החוק עדיין מתיר אותם.
"זו תעשייה לכל דבר", מספר עו"ד ארז וול, מנהל המחלקה המשפטית של תנו לחיות לחיות. "הארנבונים הם גם המוצר וגם מכונות הייצור, והם פחות מעניינים משורת הרווח".
לדבריו, כל הפרות התקנות אמנם תוקנו במקום ובבתי גידול אחרים, אך עדיין מדובר בחיים מלאי ניצול ובדידות, שהם רחוקים כל כך מחייהם הטבעיים של הארנבונים.
"אף על פי שארנבונים הם בעלי חיים חברתיים, בדיון בנושא שהתקיים בבית המשפט, נציגת משרד החקלאות - שאמור לאכוף את החוק - התעקשה שאין מקום לחייב החזקה שלהם בקבוצות, גם אם יש אפשרות כזאת בבית גידול שמחזיק מאות ארנבונים לאורך זמן", הוסיף וול.
"הם מתים מלחץ"
תעשיית הארנבונים בישראל אמנם מתמקדת בהחזקתם בפינות חי, בגני חיות ובבתים פרטיים, אך היא מתבססת גם על שיטות גידול שנפוצות באירופה. במסגרת כתבי הטענות שבעל בית הגידול הגיש בבית המשפט, נטען שהכלובים שקנה נפוצים בשימוש בספרד, מחמש המדינות המובילות ביבשת בגידול ארנבונים לשחיטה.
ראוי לציין כי בית המשפט דחה לאחרונה את עתירת העמותה בנושא, וטען: "המבקשת לא הצליחה להצביע על התקיימות היסוד העובדתי, שלפיו נגרם סבל לבעלי החיים בשל אופן החזקתם בעסקו של המשיב".
תמר לוי, מנהלת בית המחסה לבעלי חיים "נולדו לחיים", שבו מוחזקות עשרות חיות שהוצלו ממשקים, מחנויות, מכלביות ומבתים, מספרת כי במתחם הארנבונים במקום ניתן לראות איך מתנהג ארנבון שנמצא בסביבתו הטבעית. "ארנבונים הם בעלי חיים חששנים מטבעם. כשלא מתאפשרת להם סביבה בטוחה, עם מרחק ומסתור מבעלי חיים מאיימים, כמו בני אדם, הם סובלים ממצוקה קשה", היא אומרת. "זו חיה מאוד עדינה. בפינות החי הם מתים מטיפול שגוי ומלחץ בתוך כחצי שנה".
מי שאחראי לאכיפת החוק ותקנותיו הוא משרד החקלאות, אך בבית הגידול שתועד ניכר שהפיקוח הזה לא היה מאוד אפקטיבי. לטענת גורמים המעורים בנושא, מדובר במקרה קל יחסית.
בביקורת שנערכה בבית הגידול הקודם של אותו המגדל שנה קודם לכן, נמצאו הפרות של החוק - אך במשך כמעט שנה משרד החקלאות כלל לא טרח לערוך ביקורת חוזרת בבתי הגידול של אותו המגדל. רק לאחר הגשת ההליך האזרחי של העמותה, ולבקשת המגדל, טרחו במשרד לערוך ביקורת נוספת במקום.
"אנו חשים שביקורות משרד החקלאות לא נעשות כדי לשמור על החיות, אלא כדי לטרפד את ההליכים האזרחיים שלנו", אומר וול. "אנחנו מכירים מקרים שבהם אגף רווחת בעלי חיים במשרד ממש סיפק למגדלים מפירי חוק ייעוץ משפטי מאחורי הקלעים בהליכים שלנו, ובמקרים אחרים הודיע לביהמ"ש שהפרת חוק צער בע"ח ופסקי דין שניתנו נעשית באישורו ובהנחייתו".
"מטרפדים את המאמץ"
ממשרד החקלאות נמסר: "דוחים את הטענות שהועלו, ולראיה - במקרה זה ממש קבע גם ביהמ"ש כי עמותת תנו לחיות לחיות מבקשת ממגדלים לפעול לפי קריטריונים שלא קבועים בחוק או בתקנות. ההליכים שמנהלת העמותה ללא פנייה מקדימה בנושא יוצרים בלבול בקרב המגדלים, ומביאים לטרפוד המטרה המשותפת של משרד החקלאות וארגונים למען בעלי חיים.
"לעניין המקרה המתואר, במסגרת ביקורת שנערכה בבית הגידול, מפקחי המשרד מצאו ליקויים המהווים הפרה לכאורה של התקנות, והמגדל זומן לחקירה שטרם הסתיימה, ולכן לא נוכל להרחיב. עם זאת, יצוין כי מאז נערכו שם ביקורות נוספות, הליקויים תוקנו ולא נמצאו הפרות חדשות או חוזרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו