"אסור להרים ידיים": כחלק מתוכנית שנועדה לשימור הנשרים שנותרו בישראל ועל מנת לעצור את ההרעלות שלהם, ברשות הטבע והגנים פועלים לגייס תקציב ייעודי שיעזור להם בנושא, זאת כחלק מתוכנית ממשק ארצית לשימור הנשרים.
כיום נותרו בישראל כ-200 נשרים בלבד, ירידה דרסטית ביחס לעבר – ומה שעלול להוביל להכחדת מלך העופות כמקנן בארץ. הסיבה העיקרית והמשמעותית ביותר לכך, הדורשת פתרון דחוף, היא הרעלות לא חוקיות בחומרי הדברה, שמפוזרים בפיתיונות ועל פגרים כנגד טורפים או מסיבות זדוניות אחרות, כך שנשרים ועופות דורסים אחרים, שמתמחים באכילת פגרים, מורעלים, עד שהם מגיעים למצב של סכנת הכחדה. הדבר פוגע במרקם האקולוגי כולו, מה שמעלה את בעיית המזיקים והפצת מחלות.
ישנן סיבות נוספות הפוגעות בנשרים, כמו התחשמלות והתנגשות בקווי מתח, צמצום מקורות מזון ובתי גידול וכן הפרעה במקומות הקינון –ש"תורמים" את חלקם בירידה הקיצונית במספר הנשרים, שמתקיימים רק בזכות מאמצי שימור נרחבים שמבצע פרויקט "פורשים כנף" בהובלת הרט"ג.
עיקרי התוכנית של הרשות כוללים מאמצים למזעור ההרעלות על הגברת פיקוח, בצד קידום משמעותי של סניטציה לאיתור ואיסוף אקטיבי של פגרי בעלי החיים ועודפי מזון אשר זמינותם לטורפים (תנים, שועלים, כלבים משוטטים ועוד), אשר מתרבים ללא בקרה ופוגעים בחיות משק. התרבות זו מהווה זרז לשימוש לא אחראי ברעלים שפוגעים בנשרים ובחיות נוספות. בנוסף, התוכנית מנסה לקדם רגולציה, בקרה ואכיפה על שיווק ושימוש לא חוקי בחומרי הדברה מסוכנים.
לדברי שרת הגנת הסביבה עידית סילמן, ישנה חשיבות רבה לשמירה על נשרים ועופות דורסים נוספים, שכן אלה אחראיים בטבע לסילוק פגרים ולמניעת התפרצות מחלות. "הנשר משמש סמל לטבע העוצמתי הקיים בישראל, ולכן, בין היתר, שמירה והגנה עליו חשובים. המשרד שבראשותו אני עומדת דורש באמצעות רישיונות עסק גידור מרכזי מזון בשטחים חקלאיים, על מנת למנוע מזון זמין למינים מתפרצים, וכן מקדם תמיכות בהכנת תוכניות אזוריות לטיפול בפסולת חקלאית והקמת מערכי איסוף ותשתיות טיפול", אמרה.
רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, מסרה כי מצב הנשרים בישראל – ולכן התוכנית נועדה להגן עליה, החל מאיסוף פגרים, תחנות האכלה, הסברה לציבור וגרעין רבייה, שהרשות משקיעה בו רבות. "אסור להרים ידיים ויש להילחם בתופעות המסוכנות הללו ולאגד כוחות, כל הגורמים הרלוונטיים, על מנת לפתור את הבעיות שפוגעות בנשרים בארץ ושהביאו אותם לסכנת הכחדה חמורה, ואף לפגוע בכל המרקם האקולוגי".
הנשר הוא עוף דורס גדול המתמחה לאיתור מרחוק של פגרי בעלי חיים, תוך כדי דאייה למרחקים גדולים. בהיותם עוף מתלהק, הנשרים מתקבצים במספרים גדולים על הפגרים שאותרו, מכלים אותם גם אם מתו ממחלות מסוכנות לאדם ולמקנה, וללא כל פגע לנשרים, ולכן הם מהווים הסניטרים של הטבע. בעבר הלא רחוק, אלפי נשרים קיננו בכל האזורים ההרריים והמצוקיים בישראל, אך בשנים האחרונות, כאמור, חלה ירידה מדאיגה במספרם – מה שהביא את הצורך להקמת תוכנית ייעודית.
מרבית אוכלוסיית הנשרים הקיימת בישראל מתרכזת בחבל המדברי, ומספר הפרטים הנצפים ומספר הקינים המתועדים בו יציב יחסית לעומת אזורים אחרים. לעומת זאת, מספר הקינים במדבר יהודה ירד ירידה חדה בהשוואה לנגב, ובגולן לא נותרו קינונים כלל. בשנת 2021 בלבד, נמצאו בארץ 24 נשרים מתים, לפחות 14 מהם נפגעו בהרעלה הגדולה שהייתה מדרום לערד, וארבעה מהרעלה בתרופות וטרינריות. בשנת 2022 מתו לפחות 12 נשרים, מתוכם שבעה עקב הרעלה מתרופות וטרינריות.
מרשות הטבע והגנים נמסר כי במקרה שנראה פגר של בקר או טורף, נשר מת או סימני הרעלה, יש לדווח על כך למוקד המידע של רשות הטבע והגנים במספר 3639*.
