מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקעות חמורה, הנובעת ממגבלות השטח ומקצב גידול מהיר של האוכלוסייה המונע מפיתוח מהיר, שעל פי רוב נעשה על חשבון השטחים הפתוחים.
כפועל יוצא מכך, השטחים הטבעיים בארץ הפכו לנפגעים העיקריים מהגידול, מה שגורם לצמצום בהיקף השטח ולקיטוע בין השטחים הנותרים. הדבר מתבטא, בין היתר, בצמצום שחל במהלך העשורים האחרונים בשטח בתי הגידול הלחים בארץ מכ-180 אלף דונם לכ-10 אלף דונם בלבד.
• בפעם השנייה בלבד: תיעוד נדיר של ציפור שיר קטנטנה
• לאחר 30 שנה: צעד משמעותי בדרך לסיום מלחמות השוורים
• היישר לטיקטוק: כך נראים עגורים בריקוד החיזור
אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לצמצום הזה נמצא בפרויקט ייבוש אגם החולה והביצות, אולם באזור מישור החוף יובשו ביצות נוספות, בריכות חורף נפגעו או נעלמו, ועל פני מרחב הנחלים נבנו שכונות ללא כל חשיבה על ההשלכות הישירות לאדם, כמו הגברת סכנת ההצפות. נוסף על כך, מקורות מים טבעיים נפגעו וזוהמו עד לכדי פגיעה במאגרי מי תהום.
כתוצאה מכל זאת, המערכת האקולוגית הטבעית, על כל מרכיבי החי והצומח בה, נפגעו קשות. בתי הגידול הלחים, הידועים כנקודות עצירה חשובות בנדידת העופות, הצטמצמו ונפגעו, מה שעלול לפגוע במיני העופות הנודדים ובסיכויי ההצלחה שלהן להשלים את הנדידה.
"המשך הפגיעה יוביל להגברת הכחדת מינים"
בחברה להגנת הטבע מציינים כי שינויי האקלים ואיבוד המגוון הביולוגי הרחב המסתמך על בתי הגידול הלחים, מחייבים את הממשלה לקבוע יעד ברור של שמירה על כל בתי הגידול הלחים שהצליחו לשרוד עד כה – ולפעול על איסור הקמת כבישים או תשתיות שיחצו את בית הגידול ויפגעו בו, בין אם בקיטוע או בתהליך ייבוש.
"המשך פגיעה בבתי הגידול רק יוביל להגברת הכחדת המינים מאידך ולפגיעה בביטחון ובבריאות התושבים מנגד", אומרת דנה טבצ'ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע. "בתי גידול לחים ידועים כקולטי פחמן דו-חמצני העשויים לתרום להפחתת ההתחממות הגלובלית, וכן כאזורי קליטה של גשם בעת אירועי קיצון, ועל כן יש לשימורם ערך ישיר לאדם".
לדברי דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, בין המאבקים הרבים שנוגעים לבתי גידול לחים בישראל בולטים שניים – המאבק בנחל נעמן והמאבק בבריכת יער ויער חדרה. הראשון היה פגוע ומוזנח, אך בשנים האחרונות עומלים על שיקומו. בסמיכות לו נמצאת שמורת הטבע עין אפק ועין נמפית, המשמרים בתי גידול לחים לאורכו של הנחל. הפנינה הזו משמשת מפלט מהערים המצטופפות ומהווה בית למינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
בריכת יער ויער חדרה, הנמצאים בין כביש 4 לכביש 2 מדרום לחדרה, הם חלק מרצף שטחים פתוחים מגוונים (גן לאומי פארק השרון, נחל אלכסנדר, יער חדרה, בריכת יער ושטחים חקלאיים פתוחים) המורכב, בין היתר, מבתי גידול לחים, ובהם בריכת יער ונחל אלכסנדר.
"פוטנציאל השיקום הטבעי גבוה"
בשל היות האזור נמוך מסביבתו, הוא מאופיין בהצפות בחודשי החורף, שמציפים גם את שטחי היער. כתוצאה מכך, האזור מאופיין בבתי גידול לחים רבים ומגוונים שמחזיקים בהם ערכי טבע רבים ומינים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה. על אף כל זאת , חברת נתיבי ישראל מעוניינת להעביר כביש כהמשך לכביש 9 שהוקם בשנים האחרונות ממזרח לאזור, ולחברו עד לכביש 2.
אז מה נדרש לעשות על מנת לשמר ולשקם את בריכות החורף? לדברי ד"ר עידן ברנע, אקו-הידרולוג ביחידה לשיקום נחלים של החברה להגנת הטבע, משטר המים במרחב ומשך הזמן שיתקיימו בבריכה מהווים את המרכיב העיקרי הקובע את קיומה התקין, על כן מרחב הבריכה ואזור הזנת המים ואיכותם קריטיים לשימור ולשיקום בריכות החורף.
"לצורך כך, יש למנוע פיתוח של מבנים או תשתיות במרחב הבריכה כדי שלא לפגוע באזור ההזנה, הן מבחינת הבטחת כמות המים והן מבחינת איכות המים. במידה וישנם מפגעים במרחב, ניתן להקים אמצעים להפחתה ולמניעת הזיהום כמו בריכות שיקוע, ביו-פילטרים, אזורי חיץ ואגנים ירוקים", הוא אומר.
"באזורים לחים", אומר ד"ר ברנע, "פוטנציאל השיקום הטבעי של הצומח גבוה, ועל פי רוב צמחיה טבעית של בריכת החורף תחזור לשגשג במידה והתשתית תשוקם ויסולקו ממנה המינים הפולשים. על כן, בעיקר חשוב לטפל במינים פולשים באמצעות עבודה ידנית ככל שניתן, ובכל מקרה להימנע משימוש בחומרי הדברה – וכך גם לגבי בעלי חיים האופייניים לבריכות חורף, כמו חסרי חוליות מימיים ודו-חיים, שסביר כי לאחר שיקום התשתית ומשטר המים, יחזרו לאכלס את בריכות החורף המשוקמות".
