כלבה משוטטת עם גוריה | צילום: תנו לחיות לחיות

"משמידים עשרות אלפי חיות בר ויורים בכלבים": מצבם העגום של בעלי החיים בישראל

דו"ח חדש שפורסם מטעם העמותה מתאר את המחדלים הרבים בכל הקשור ליחסה של מדינת ישראל לבעלי החיים בשטחה • פקחי הרשויות המקומיות יורים בכלבים משוטטים, רשות הטבע והגנים לכאורה פוגעת בחיות הבר במסווה של שימור החקלאות והפיקוח על חנויות החיות כמעט ולא קיים • "מקווים שהציבור ומקבלי ההחלטות יפעלו לקידום רווחתם וזכויותיהם של בעלי החיים"

השבוע נחשף לראשונה דו"ח מטעם "תנו לחיות לחיות" שמאגד תמונת מצב כוללת על היחס שמקבלים בעלי חיים בישראל - מירי לא מבוקר, דרך המתות של עשרות אלפי בעלי חיים ע"י עובדי משרדים ממשלתיים, ועד חוסר פיקוח כמעט ומוחלט על חנויות בעלי חיים וחלק מפינות החי. הדו"ח עוסק בנושאים בוערים נוספים שחושפים מחדלים של המדינה כנגד בעלי החיים בישראל.

דו"ח זה הוא ראשון מסוגו, שמרכז עפ"י "תנו לחיות לחיות" נתונים מאומתים על יחסה של החברה הישראלית לבעלי החיים, מאכיפת החוק ועד דאגה לרווחתם ובהגנה על חייהם של בעלי החיים. בעבודה ממושכת מול הרשויות, ריכזה המחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות" נתונים המציגים תמונת מצב כוללת על בעלי החיים בישראל, כשהמטרה לדבריהם היא להנגיש לציבור את הידע שאספו ולהביאו למודעות רחבה.

מסקנות הדו"ח לא מעודדות, בלשון המעטה: אכיפת חוקי המגן על בעלי חיים, בראשם חוק צער בעלי חיים, כמעט ולא קיימת; מספריהם של חיות הבר והכלבים שנורים או מושמדים על ידי הרשויות או בחסותן מרקיעים שחקים; ניצול התקציבים הייעודיים לבעלי חיים נעשה באופן חלקי וללא תכנית ממשית; וכן אפלה ומסתורין האופפים את כל תחום הניסויים בבעלי חיים בארץ. באופן כללי – על פי דברי אנשי "תנו לחיות לחיות" ועפ"י המשתמע מהדו"ח ומהנתונים המובאים בו - הליכים נעשים במחשכים, ללא שקיפות ושיתוף של הציבור, על ידי גופים המצויים לעיתים בניגוד עניינים ביחס להגנה על בעלי חיים, כמו משרד החקלאות.

חיות בר רבות בישראל ניצודות. יעלים בנגב // צילום: דודו גרינשפן,

בין הנתונים שנחשפים בדו"ח - רשות הטבע והגנים מוסמכת מכוח פקודת הכלבת לירות בכלבים משוטטים "החשודים כנשאי כלבת". על אף שמטרת הירי המוצהרת היא מניעת התפרצות הכלבת, נתוני הירי של רשות הטבע והגנים מהשנים 2021-2020 מציירים תמונה שונה לחלוטין. כך, בעוד שמקרי הכלבת מתרכזים באופן כמעט מוחלט באזור הגבול בצפון הארץ והגבול המזרחי, נתוני הירי של הרשות מצביעים על ירי בכל רחבי הארץ, ללא כל קשר למפה האפידמיולוגית של מקרי הכלבת, או לאזורי הסיכון שקבע משרד החקלאות.

עכבר מעבדה עם אלקטרודות - ניסויים בבעלי חיים בישראל, צילום: תנו לחיות לחיות

בנוסף, עפ"י נתוני הדו"ח התגלה כי פקחי רשות הטבע והגנים וגורמים מורשים אחרים הורגים מדי שנה עשרות אלפי חיות בר. עפ"י אנשי "תנו לחיות לחיות" - טענת רשות הטבע והגנים בנידון היא כי הציד נובע מצורכי "דילול" של מספר בעלי החיים, הנדרש לשמירת הטבע והאיזון האקולוגי, מניעת מחלות, ומניעת נזקים חקלאיים - המטרות הקבועות בחוק להגנת חיית הבר. בעוד שאלו המטרות המוצהרות של הירי, בפועל קיימים מקרים של ירי בחיות בר מטעמים רבים אחרים, שאינם מוצדקים או חוקיים, ולא פעם באישור הרשות. בנוסף, הוראות החוק להגנת חיית הבר וחוק צער בעלי חיים מחייבות בחינה של אמצעים חלופיים להמתת בעלי חיים, גם כאשר מדובר במטרות שהחוק מתיר. בפועל - במקרים רבים הן הפתרון הראשון והיחיד שנבחן.

יעל ארקין ועו"ד ארז וול מ"תנו לחיות לחיות" בתגובה: "דו"ח סקירת מצבם של בעלי החיים בישראל לשנת 2022 גובש במהלך שלוש השנים האחרונות על בסיס מאות רבות של בקשות חופש מידע, ועשרות עתירות לבתי משפט (חלק מבקשות חופש המידע נתקלו בסירוב או התעלמות מצד הרשויות וזכו למענה רק לאחר פנייה לבית המשפט). אנחנו מקווים שהציבור ומקבלי ההחלטות יעשו שימוש ראוי בדוח ובנתונים העולים ממנו ויפעלו לקידום רווחתם וזכויותיהם של בעלי החיים באשר הם. נמשיך ביתר שאת גם בשנים הבאות להציף ולהציג את מצבם האמיתי של בעלי החיים כדי שנוכל להביא ביחד לשינוי המיוחל."

ירי לא מפוקח מצד פקחים. כלב מוזנח, צילום: תנו לחיות לחיות

מרשות הטבע והגנים נמסר: "הדו״ח הובא לידיעתנו ונלמד את מסקנותיו. הרשות פועלת על פי החוק להגנת חיות הבר. רשות הטבע והגנים עוסקת בממשק אוכלוסיות של חיות בר בהיבטים שונים: השבות של מינים שנכחדו מנוף הארץ, אישוש של אוכלוסיות בסכנת הכחדה, וגם ויסות ודילול של אוכלוסיות מינים מתפרצים ופולשים. המינים המתפרצים והפולשים מתרבים מזמינות מזון חקלאי ופסולת מחד ומאידך יוצרים לחץ על אוכלוסיות של חיות בר רגישות כגון טריפה של עופרי צבאים, רמיסה של קינים ועוד. בשל כך נאלצים פקחי הרשות לווסת את האוכלוסיות על ידי פעילות ממשק בניהם צמצום מקורות מזון, סניטציה וגם דילול. משיקולי שמירת טבע וצמצום התפרצויות של מחלות בבר, מדללים גם את  אוכלוסיית הכלבים המשוטטים הפוגעים בחיות הבר .

"כמות הכלבים המשוטטים במדינת ישראל גדולה במיוחד, ההערכה היא שיש בשטחים הפתוחים כ-60,000 כלבים משוטטים. הסיבה לכך היא שהכלבים, כמו גם תנים, מוצאים מזון זמין באתרי הפסולת  וניזונים מפסולת חקלאית (פגרי בקר, צאן). זו תוספת עצומה של טורפים המאיימים על המערכות הטבעיות. הכלבים טורפים חיות בר בסכנת הכחדה חלקן חיות רק בישראל כמו הצבי היעל והיחמור. כשמכפילים 60,000 כלבים בכמות המזון שהם צורכים ביום, ברור שמדובר בכמויות עצומות של חיות בר. זו תפקידה של רשות הטבע והגנים להגן על חיות הבר ועל בית הגדול הטבעי שלהן".

בנדוקים בכלוב משרד החקלאות, צילום: תנו לחיות לחיות

תגובת משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "לעניין פיקוח ואכיפה לפי חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתייחס בחומרה רבה לכל הפרה של חוק צער בעלי חיים ופועל כל עת למען רווחתם של בעלי החיים. תלונות המתקבלות במשרד, בנוגע לתנאי אחזקה בעייתיים או לעבירות על חוק צער בעלי חיים נבדקות ביסודיות, תוך הגעה למקום המדובר ובדיקה בשטח. אם נמצא כי אכן מתבצעת עבירה על חוק צער בעלי חיים, מתקיימת חקירה ונפתחים הליכים משפטיים בהתאם למקרה. משרד החקלאות קורא לכלל הציבור לדווח למוקד המשרד על כל אירוע שעולה ממנו חשש לצער בעלי חיים, בטלפון: 6016*."

"לעניין ירי בכלבים משוטטים, כלבים משוטטים ללא טיפול וללא מקורות מזון מהווים סכנה לציבור, ולא אחת היו תקיפות שאף עלו בנפש של כלבים משוטטים. זאת ועוד, כלבים משוטטים אף פוגעים בחיות בר (יחמורים וצבאים) וכמובן שוטטות כלבים מסבה צער בעלי חיים לכלבים עצמם (רעב, פציעות, התעללות). ירי בכלבים נעשה אך ורק כברירה אחרונה ואחרי שמוצו כלל האפשרויות האחרות ובאופן מידתי, וניתן עקב הצורך למנוע התפשטות של מחלת הכלבת ולשם הגנה על בריאותם ובטיחותם של בעלי חיים ושל בני אדם. על הרשות המקומית לעשות כל מאמץ ללכוד את הכלבים הללו באמצעים שונים ולהביאם בחיים לכלביה מתוך רצון להגן על התושבים והסביבה."

כלב מוחזק בכלבייה רשותית, צילום: תנו לחיות לחיות

"מעבר לכך, משרד החקלאות תומך בארבע השנים האחרונות ברשויות המקומיות שאוספות כלבים משוטטים ומוסרות אותם לאימוץ לבתים אחראיים לאחר עיקורם וסירוסם. עוד תומך המשרד בעידוד הציבור המחזיק כלבים שאינם מעוקרים או מסורסים, המהווים מקור נוסף לריבוי גורים נטושים, לעקר ולסרס את כלביהם,. משרד החקלאות גם מעביר מידי שנה תמיכות כספיות שמטרתן היא לסייע לרשויות המקומיות המתמודדות עם בעיית הכלבים המשוטטים ולתת בידן ארגז כלים כולל לטיפול בכלבים אלו וצמצום התרבותם, למען ביטחון ובריאות הציבור, מניעת הפצת מחלות בעלי חיים, לרבות מחלת הכלבת, מניעת נזקי ומטרדי סביבה, פגיעה בחיות בר וכמובן, מניעת צער בעלי חיים לכלבים עצמם."

"לעניין עיקור וסירוס חתולים משוטטים, תופעת ריבוי החתולים המשוטטים בישראל מעסיקה את המשרד מזה זמן רב , בראש ובראשונה בשל הפגיעה ברווחתם ובאיכות חייהם נוכח החשיפה לסכנות הרחוב, רעב וצמא, מחלות ועוד. בנוסף, תופעה זו פוגעת במגוון הביולוגי בשל טריפת חיות בר על ידי החתולים, ועלולה גם להוות מטרד ציבורי ותברואתי."

חתולת קהילה משוטטת, צילום: תנו לחיות לחיות

"הטיפול בחתולים וחיות משוטטות בכלל, נתון בידי הרשות המקומית. יחד עם זאת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מתוקף מחויבותו לרווחת בעלי החיים, כמו גם לשיפור איכות חייהם של אזרחי ישראל, מקצה מדי שנה 4.5 מיליון שקלים בתמיכה לרשויות מקומיות, לטובת פעולות לצמצום התרבות של חתולים משוטטים. לאחרונה אושרה תוספת של 12 מיליון שקלים לטיפול בתופעת החתולים המשוטטים בתקציב 2022-2021. זאת, כדי לתמרץ רשויות לפעול בנושא ולקדם וויסות של אוכלוסיית החתולים הגדלה, ולא כתחליף לפעילות הרשות. בימים אלה, עם סיום הליך שיתוף הציבור המקיף בנושא בקרה וויסות של אוכלוסיית החתולים המשוטטים, נשקל אופן חלוקת התקציב התוספתי על-ידי אנשי המקצוע במשרד, במטרה לטייב את ניהול האוכלוסייה ולשפר את רווחת החתולים. במסגרת הפעילות הנתמכת על ידי המשרד, נערכים בין 40 אלף ל-50 אלף ניתוחים לעיקור או סירוס חתולים משוטטים מדי שנה. בנוסף, המשרד מעודד רשויות מקומיות להקים תחנות האכלה מוסדרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו