בשיתוף הרב ובר
גם הכינוי "מי נח", שניתן למבול, מעורר שאלה דומה: וכי מי המבול היו מי מנוחה? והלוא הם מחו את כל היקום, שיחתו כל בשר ושינו את כל פניו ודמותו של העולם!
עולם חדש
אלא השם נח מורה לנו את המשמעות הפנימית שמסתתרת מאחורי האירועים הקשים והסוערים. אמנם המבול עצמו ודור הפלגה עצמם היו דברים שהם הפך ממנוחה ומרגיעה, אבל דווקא על ידיהם באו מנוחה ונחת רוח ("נייחא דרוחא") מופלגות.
המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין ערוך מזה שהיה קודם לכן. המדרש אומר שכאשר נח יצא מן התיבה, "ראה עולם חדש". זה היה עולם שנתעלה במדרגתו, עד שבורא עולם כרת עימו ברית "לדורות עולם". אם כן, בסיכומו של דבר, היו מי המבול "מי נח", מים שהביאו מנוחה.
חוזרים אל החולין
זו, למעשה, הכוונה הפנימית בכל הקשיים והניסיונות שהאדם נתקל בהם בחייו. אף על פי שהם עצמם דברים שליליים ובלתי רצויים, הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה'.
יש בדברים אלה קשר מיוחד לתקופה שבה נקראת פרשת נח. אלה הימים שבהם אנו עוזבים את חגי חודש תשרי וחוזרים לימי החולין. כשיהודי נפרד מהחודש השביעי, העשיר (שביעי גם מלשון שבע ומושבע) במועדי קודש ונכנס שוב לימי החולין האפורים, הוא עלול להיבהל מה"מים רבים", מהמבול של טרדות הפרנסה וענייני העולם הזה.
הטוב שבטרדות
באה פרשת נח ומעודדת: אל תחשוש ממבול הטרדות, אל תיבהל מה"מים רבים"! ביכולתך להפוך את המבול השלילי ואת ה"מים רבים" ל"מי נח", לנחת רוח. כיצד? "בוא אל התיבה". "תיבה" במובן של מילה, כפירוש הבעש"ט. היכנס למילות התורה והתפילה והידבק בהן. אם תעשה כך, לא זו בלבד שתינצל מ"מי המבול", אלא הם עצמם ייהפכו ל"מי נח", לנחת רוח.
טרדות הפרנסה ועיסוקי החולין יכולים להתקדש ולהביא התעלות גבוהה ביותר בעבודת ה' - אם האדם יודע להתייחס אליהם נכון. לא צריך להיבהל מענייני החולין, אלא לגשת אליהם מתוך אמונה ודבקות בבורא עולם, ואז רואים את הטוב הצפון בהם עצמם.
זוגיות בראי היהדות
הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: מערכות היחסים בעולם בצרות, וכחברה, אנו חווים גירושים ונישואים לא מתפקדים יותר מאי פעם.
החדשות הטובות הן שרוב הנישואים יכולים לעבוד. תכופות כל שנחוץ הוא מעט הדרכה והנחיה, וכשיש צורך בכך, קצת עזרה ראשונה במישור הרגשי.
אני קורא לרעיון הפשוט אך המהפכני הזה בשם "תיאוריית היחסים", הגורסת שכדי שנישואים יצליחו, הן הבעל והן האישה צריכים לעשות את מערכת היחסים ביניהם למטרה העיקרית בחייהם.
דרך אחרת לומר זאת היא באמצעות הנוסחה הבאה:
א = א"י (אושר = איכות יחסים), כאשר קיים יחס ישר בין מידת האושר שאנו חשים לבין איכות היחסים שאותה אנו מפתחים עם בני הזוג. ככל שיעבדו בני זוג על העמקת איכות יחסיהם וכמותם, כך יגדלו סיכויי ההצלחה שלהם.
קשר איכותי מאפשר לשני אנשים להרגיש הערכה זה מצד זה, לחוש שקיים אדם אחר בחייהם המוכן להקשיב לכאבם בלי לשפוט אותם על כך. שיש מישהו שעליו הם יכולים לסמוך בעת צרה. שאין הם צריכים לחיות את החיים בגפם, אלא שהם יכולים לחיות אותם בחברת אדם האוהב אותם ודואג להם.
מעל לכל, קשר טוב מאפשר לאדם להתחבר עם אדם אחר ולחוות את יתרונות הקירבה הרגשית והוויית ה"ביחד".
בשיתוף הרב ובר
