"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחבורה ציבורית בפקק

מבט על התכנון העירוני המורכב בישראל והפתרונות שיוכלו לשפר את המצב

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני ושותף מייסד בחברת פלאנט, שסיפק מבט מעמיק על מצב התחבורה הציבורית בישראל ועל המקצוע של תכנון עירוני בארץ.

קשה לפספס שהתחבורה בישראל רחוקה מלהיות אידיאלית: אם זו התחבורה הציבורית האיטית, הצפופה והלא יעילה, או התחבורה הפרטית שמביאה אותנו לפקקים ולחיפושים אינסופיים אחרי חניה. שיפור של התחבורה יועיל גם לנו – וגם לסביבה. לרמן טוען שהתחבורה הציבורית לא מתפקדת כראוי, מה שמוביל לכך שרבים מהישראלים נאלצים לרכוש רכבים פרטיים. לדעתו, הפתרון טמון בין היתר בהקמת רשויות מטרופוליטניות, כפי שמתקיים באירופה. שם התחבורה הציבורית פועלת בצורה מיטבית בזכות ניהול מבוזר, שמתחשב בצרכים המקומיים של כל אזור ואזור.

תחבורה ציבורית היא בהכרח סביבתית יותר – וכשהיא מתנהלת ביעילות, היא עשויה אף להיות מהירה יותר. בחלק מהמקומות, דווקא ביטול של חניות חינמיות עשויה להועיל נגד מצוקת חנייה. פתרון נוסף שהוצע נגד פקקים הוא אגרת גודש – תשלום מוגדל על נסיעה בכבישים בשעות השיא, שפועל כבר בימינו בסינגפור, לונדון וסטוקהולם, כשהכוונה היא שהדבר יוביל לכך שאנשים יבחרו לנסוע בשעות אחרות.

גם בעיית התשתיות בישראל עלתה בפרק זה. באזורים כמו הדרום חסרים כבישים ותשתיות בסיסיות, מה שמקשה על התנועה. דבר זה היה בין היתר חלק מהטרגדיה הנוראית של השבעה באוקטובר, כשרכבים רבים ניסו לברוח מפסטיבל הנובה והתנקזו כולם לאותו הכביש במועצה אזורית אשכול.

במבט מפתיע, בישראל יש דווקא תכנון עירוני רב, אך זו בדיוק הבעיה. התכנון לא נגמר ולוקח זמן רב להוציא פרויקטים לפועל, מפני שכל תכנית נתקעת בתכנון רב ונתקעת בוועדות ולוקח זמן רב להוציא אותה לפועל.

במהלך השיחה, לרמן הדגיש את הצורך בשינויים מערכתיים כדי להביא לשיפור במצב התחבורה הציבורית בישראל. הוא קרא להקמת רשויות מטרופוליניות, להשקעה בתשתיות, ולפישוט תהליכי התכנון העירוני.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר