"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתי הזמן הנכון לסיים טיפול פסיכולוגי?

כך תדעו להבחין בין פרידה מוקדמת לבין סיום בריא ומשמעותי

,עודכן
0השמעה
סוגרת דלת – ופותחת פרק חדש בחיים. טיפול אחרון. צילום: מידג'רני

עבור רבים מכם, השאלהמתי לסיים טיפול פסיכולוגיאיננה פשוטה. לפעמים מדובר בהחלטה ברורה – למשל כשבעיה ממוקדת נפתרת – אך לעיתים הגבול בין המשך תהליך לבין פרידה עדיין מעורפל.


מתי ההחלטה פשוטה?

כאשר מגיעים לטיפול עם בעיה ממוקדת – גירושים, שינוי קריירה, או התמודדות עם חרדה לפני מבחן – ניתן לזהות נקודת סיום ברורה. ברגע שהשגתם את המטרה שהצבתם לעצמכם, כמו מציאת עבודה חדשה או הפחתת התקפי חרדה, אפשר לשקול סיום.


כשסימפטומים חושפים סיפור עמוק יותר

לעיתים קרובות הבעיה המוצהרת היא רק השכבה העליונה. עורך דין מצליח שמבקש עזרה בניהול סטרס מגלה שטראומה לא פתורה ממות אביו מנהלת אותו מבפנים. מנהלת בכירה שמבקשת להיגמל מאלכוהול מגלה שהשורש נעוץ בילדות קשה והעדר אהבה הורית. ברגעים כאלה, הטיפול משנה כיוון ומעמיק – והסיום כבר לא יכול להיות מהיר או טכני.


הפסקה פתאומית – גם היא חלק מהתהליך

לא אחת קורה שמטופלים עוזבים ללא התרעה, וחוזרים לאחר זמן. במקרים כאלה עצם ההפסקה הפתאומית יכולה לשקף את לב הפצע: תחושות של נטישה או צורך להוכיח חופש בחירה. הפסקה כזו איננה בהכרח כישלון, אלא עוד פרק במסע הטיפולי.


למה חשוב להיזהר מפרידה מוקדמת

מחקרים מצביעים על כך שמטופלים שמסיימים טיפול מוקדם מדי, חווים פחות שיפור ומאבדים את ההזדמנות להיחשף לשיטות טיפול מגוונות. בנוסף, ההחלטה על סיום מהיר עלולה לגרום לתחושה ש"טיפול פשוט לא בשבילי" – ולנעול דלתות לעתיד.


כשמרגישים טוב – אך חוששים מהחזרה לאחור

דווקא כאשר מתחילים להרגיש טוב יותר, צצים חששות: מה אם הסימפטומים יחזרו? החשש הזה נוגע באי־אמון בסיסי בעצמכם ובעולם. במקרים כאלה, למרות הפיתוי לסיים, ההמלצה היא להישאר עוד קצת – ולעבוד על הפחד עצמו, שמסתיר לעיתים רובד עמוק של חוסר ביטחון.


איך תדעו שהזמן נכון עבורכם?

  • אם הבעיה שהביאה אתכם לטיפול נפתרה באופן מספק.

  • אם אתם מרגישים חוסן פנימי וכלים להתמודד גם בלי ליווי קבוע.

  • אם אתם מזהים שהפסקה תאפשר צמיחה, ולא נובעת מבריחה.

הסיום האמיתי של טיפול אינו נקבע רק לפי כמות הפגישות, אלא לפי היכולת שלכם לקחת את מה שלמדתם – ולהמשיך לחיות איתו בחיי היומיום.


מקור: המאמר"When Is the Right Time to End Therapy?"שפורסם ב-Psychology Today, אתר בינלאומי מוביל בתחום הפסיכולוגיה המשלב מחקרים עדכניים, ניסיון קליני ותובנות יישומיות לקהל הרחב.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר