גוגל חטפה "קנס" – ששווה לשקל ועשרים אגורות

גוגל הסכימה היום להודות בהתנהגות אנטי-תחרותית באוסטרליה וקיבלה קנס של 55 מיליון דולר אוסטרלי (35.8 מיליון דולר אמריקאי). חושבים שזה קנס גבוה? נפלתם בפח; מדובר בסה"כ במעט יותר מ-0.01% מהכנסותיה השנתיות של החברה, שנכון ל-2024 הסתכמו בכמעט 350 מיליארד דולר. במילים אחרות, זה כמו שאדם ממוצע עם משכורת של 12,000 שקל (ברוטו) יקבל קנס של 1.20 שקל.

המקרה האוסטרלי חושף תופעה עולמית מטרידה: גוגל הודתה שכפתה על טלסטרה ואופטוס, שתי חברות הסלולר הגדולות באוסטרליה, להתקין רק את מנוע החיפוש שלה על מכשירי אנדרואיד בין דצמבר 2019 למרץ 2021. בתמורה לבלעדיות, חברות הסלולר קיבלו חלק מההכנסות על הפרסומות שהוצגו למנוייהן. זו התנהגות שפגעה במיליוני צרכנים ובתחרות החופשית – אבל העונש הוא פחות ממה שגוגל מכניסה (נדגיש שוב: מכניסה, לא מרוויחה, אם כי גם השוואה כזו עדיין מציגה את הקנס באופן מגוחך) בשעתיים.

הבעיה אינה ייחודית לאוסטרליה. מטא דיווחה על הכנסות של מעל 164 מיליארד דולר ב-2024, אך הקנסות שהיא מקבלת מרגולטורים נעים בין עשרות למאות מיליוני דולרים – סכומים שמהווים פחות מאחוז אחד מההכנסות. באירופה, שבה מחשיבים הטלת קנסות ענק על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות למין גאווה יבשתית, עברו בשנים האחרונות תקנות שקובעות קנס מקסימלי של 4% מההכנסות העולמיות של חברה שהפרה את GDPR (תקנות הפרטיות האירופיות), לדוגמה – אך ברוב המקרים הקנסות בפועל נמוכים בהרבה.

אפל, עם שווי שוק של יותר מ-3 טריליון דולר והכנסות של 391 מיליארד דולר ב-2024, חטפה בחודש מרץ קנס של 1.8 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי על פרקטיקות אנטי-תחרותיות בשוק אפליקציות המוזיקה. נשמע הרבה? זה פחות מ-2% מהרווח הרבעוני שלה (120 מיליארד דולר.

המצב הופך לאבסורדי כשמשווים זאת לתביעות נגד חברות קטנות יותר. העיתון היפני Yomiuri Shimbun תובע את חברת הבינה המלאכותית Perplexity על סך כולל של 13.38 מיליון דולר בגין שימוש ב-119,467 כתבות ללא רשות. מאחר שפרפלקסיטי היא חברה פרטית, איננו יודעים בוודאות כמה היא מכניסה, וברשת קיימות הערכות פרועות לפיהן ב-2024 היא הכניסה בין 20 ל-35 מיליון דולר, אך קצב ההכנסות שלה מבטיח שהשנה היא תכניס בין 65 ל-100 מיליון דולר. אם ננסה ללכת על הממוצע, התביעה היפנית דורשת לקבל כ-50% מהכנסתה השנתית של החברה. עבור סטארטאפ כמו Perplexity, שנמצא בהפסדים ונזקק השנה לסבב גיוס הון בגובה חצי מיליארד דולר, סכום כזה יכול להיות קריטי. עבור גוגל או מטא, זה כסף שנופל בין הכריות של הספה בחדר הישיבות.

הפער האדיר בין הקנסות להכנסות יוצר מצב בו הפרת החוק הופכת פשוט לעלות עסקית מחושבת. אם הרווח מהתנהגות בלתי חוקית הוא מיליארדים והקנס הוא מיליונים, למה לציית לחוק? חברות הטכנולוגיה מתייחסות לקנסות כמו למס נוסף, ולא כהרתעה אמיתית.

חלק מהבעיה נעוצה במהירות השינוי הטכנולוגי מול איטיות החקיקה. עד שהרגולטורים מבינים את ההפרה, חוקרים אותה ומגיעים להסדר, עוברות שנים. בינתיים, החברות כבר עברו לטכנולוגיות ולמודלים עסקיים חדשים. המקרה האוסטרלי התרחש בין 2019 ל-2021, אבל הקנס הגיע רק ב-2025.

ישנם ניצנים של שינוי. חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) האירופי מאפשר קנסות של עד 10% מההכנסות העולמיות בהפרות חוזרות, ועד 20% במקרים חמורים במיוחד. בארה"ב מתגבשות בשנים האחרונות תביעות להפרדת ענקיות הטכנולוגיה – כמו למשל התביעה להפריד בין גוגל לדפדפן כרום או לחטיבת הפרסום שלה. אבל כל עוד הקנסות נשארים בטווח של אחוזים בודדים מההכנסות, החוק נשאר חסר שיניים.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)