איך ישראל הופכת את דובאי ומדינות מדבריות אחרות לירוקות?

בלב המדבר הערבי, גורדי שחקים מבריקים מוקפים במדשאות ירוקות ופארקים פורחים. בנגב הישראלי, עגבניות שרי גדלות בחממות מתוחכמות כשבחוץ הטמפרטורה מטפסת לאזור ה-40 מעלות בשיא הקיץ. מה שנשמע כמו מדע בדיוני הוא המציאות של המאה ה-21, כשטכנולוגיות השקיה מתקדמות הופכות מדבריות צחיחים לאזורים חקלאיים פוריים – וישראל היא שחקנית מפתח בתחום. ביקשנו מקלוד להסב לנו קצת גאווה לאומית.

ישראל, שכ-60% משטחה מוגדר מדברי, הפכה למעצמה חקלאית, המייצאת טכנולוגיות השקיה ל-110 מדינות. הטפטפות, שהומצאו ב-1959 על ידי שמחה בלאס ובני ישעיהו, ונמכרו ב-1965 לחברת נטפים שהוקמה במיוחד בקיבוץ חצרים, מספקות מים ישירות לשורשי הצמח, חוסכות עד 70% במים ומגדילות יבולים ב-90%. המערכת פשוטה להפליא ומוכרת לכל ישראלי: צינורות פלסטיק עם חורים זעירים המווסתים את זרימת המים בדיוק מילימטרי.

דובאי לקחה את הרעיון צעד קדימה. העיר משתמשת במערכות השקיה תת-קרקעיות חכמות, עם חיישני לחות המחוברים לבינה מלאכותית. המערכת מנתחת בזמן אמת נתוני מזג אוויר, רמות לחות בקרקע, וסוג הצמחייה, ומחליטה באופן אוטונומי מתי וכמה להשקות. התוצאה: חיסכון של 30% נוספים במים מעבר להשקיה רגילה.

התפלת מים משלימה את התמונה. יותר ממחצית מכלל אספקת המים בישראל, וכ-80% מאספקת המים לצרכנים פרטיים, מגיעים ממפעלי ההתפלה הרבים שהוקמו כאן בעשורים האחרונים. סעודיה מפיקה 50% ממי ההשקיה מהתפלה. מתקן ההתפלה החדש בשורק, אחד הגדולים בעולם, מייצר 200 מיליון קוב מים בשנה, שהם קרוב ל-550,000 קוב ביום, בעלות של 1.6 שקל לקוב – מחיר שנטען כי הוא זול משאיבת מים מהכנרת.

טכנולוגיות נוספות כוללות הידרופוניקה – גידול צמחים במים עשירים בחומרי הזנה ללא אדמה – ואירופוניקה – גידול ב"ערפל" מים. בדובאי, חוות אנכיות ממוזגות מגדלות ירקות ב-12 קומות, כשכל מטר רבוע מייצר פי 100 יותר יבול מחקלאות מסורתית.

אבל האתגר הגדול נותר בעינו: האנרגיה הנדרשת להתפלה ולקירור גבוהה, והמלחת הקרקע מהשקיה מתמשכת מאיימת על קיימות ארוכת טווח. סין מפתחת כעת טכנולוגיות המשלבות פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים – הפאנלים מספקים צל וחשמל, בעוד הצמחים מקררים את הפאנלים ומגדילים את יעילותם ב-10%.

המדבר, שהיה פעם מחסום בלתי עביר להתיישבות אנושית, הופך לחממת חדשנות טכנולוגית. השאלה היא לא האם נוכל להפריח את השממה, אלא האם נצליח לעשות זאת לטווח ארוך בלי תופעות לוואי שליליות.