סוודר לא יעזור: למה אנשים מסוימים סובלים מקור?

הם בכל אופן ספייס: האנשים שלובשים סוודר כל השנה, מחממים את הידיים על כוס חמה בשיא אוגוסט, ותמיד מתלוננים שהמזגן חזק מדי, גם כשבחוץ 35 מעלות ומעלה, ונראים כמו אסקימוסים בין חולצות הטי והמכנסיים הקצרים הסטנדרטיים בגוש דן. האם זה רק ביטוי של "תסמונת הנסיכה והאפונה", או שיש בסיס מדעי אמתי לתופעה הזאת? את התשובה (הקרה, כמובן) תגיש קלוד.

המערכת המורכבת של ויסות החום

הגוף האנושי הוא מכונה מדהימה לוויסות טמפרטורה, המתוכננת לשמור על 37 מעלות צלזיוס בדיוק מדהים. ההיפותלמוס במוח משמש כ"תרמוסטט" המרכזי, מקבל מידע מחיישני חום ברחבי הגוף ומפעיל מנגנונים שונים לחימום או קירור. אבל כמו כל מערכת מורכבת, גם כאן יש הבדלים משמעותיים בין אנשים.

ד"ר כריסטופר מינסון, מנהל מעבדת השליטה הלבבית האנושית במחלקה לפיזיולוגיה של האדם באוניברסיטת אורגון, חוקר מוביל בתרמורגולציה, מסביר: "ישנם הבדלים אינדיבידואליים משמעותיים ביכולת לווסת טמפרטורה, החל ממהירות חילוף החומרים ועד לעובי העור ותפקוד מערכת הדם".

הגורמים הביולוגיים

• הבדלי מסת שריר: שרירים מייצרים חום כחלק מתהליך חילוף החומרים. לאנשים עם מסת שריר נמוכה יותר – לרוב נשים ואנשים רזים – יש פחות "גופי חימום" פנימיים. מחקר באוניברסיטת יוטה מצא שנשים, שבממוצע יש להן 23% פחות מסת שריר מגברים, חשות קור בטמפרטורות גבוהות יותר.
• הבדלי חילוף חומרים: אנשים עם חילוף חומרים איטי יותר מייצרים פחות חום מתאי הגוף. זו יכולה להיות תוצאה של גורמים גנטיים, גיל, או מצבים רפואיים כמו תת-פעילות בלוטת התריס.
• הבדלי כלי דם: מערכת כלי הדם ממלאת תפקיד מפתח בהפצת חום בגוף. אנשים עם כלי דם צרים יותר, או עם הפרעות במחזור הדם, יתקשו להעביר חום לקצוות הגוף. זו הסיבה שאנשים רבים מתלוננים על קור בכפות הידיים והרגליים.

ההשפעה ההורמונלית

הורמונים ממלאים תפקיד קריטי בוויסות החום. אסטרוגן, למשל, מרחיב כלי דם ויכול לגרום לתחושת קור, במיוחד בתקופות מסוימות במחזור החודשי. זו אחת הסיבות שנשים מרגישות קור יותר מגברים.

בלוטת התריס, "מפעל החום" של הגוף, מסדירה את קצב חילוף החומרים. אפילו תת-פעילות קלה של בלוטת התריס יכולה לגרום לתחושת קור כרונית. ד"ר מרי שומון, בוגרת אוניברסיטת גו’רג’טאון ומומחית לבלוטת התריס, מציינת: "מיליוני אנשים סובלים מתת-פעילות בלוטת תריס לא מאובחנת, ותחושת קור מתמדת היא אחד הסימנים הראשונים".

הגורם הגנטי המפתיע

הגנטיקה ממלאת תפקיד משמעותי בתחושת הקור. מחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג' זיהה מוטציה בגן UCP1 שמשפיעה על יכולת הגוף לייצר חום ברקמת השומן החום וגורמת לאנשים להרגיש יותר קור.

בנוסף, אנשים ממוצא אפריקאי ואסייתי נוטים להרגיש יותר קור באקלים קר בגלל הסתגלות אבולוציונית לאקלים חם. גופם מתוכנן לפזר חום בצורה יעילה יותר, מה שמקשה עליהם לשמור על חום באקלים קר.

מצבים רפואיים הגורמים לקור כרוני

• אנמיה: מחסור בברזל פירושו פחות כדוריות דם אדומות שמעבירות חמצן ויוצרות חום. נשים במחזור נוטות יותר לאנמיה, ולכן לתחושת קור.
• תסמונת ריינוד: מצב שבו כלי הדם בידיים וברגליים מתכווצים יתר על המידה בתגובה לקור או לחץ, גורם לידיים ורגליים קרות ואף כחלחלות.
• הפרעות אכילה: משקל גוף נמוך והפרעות בחילוף החומרים עקב דיאטות קיצוניות יכולות לגרום לתחושת קור מתמדת.
• סוכרת: נזק לעצבים ולכלי דם עקב סוכרת יכול לפגוע ביכולת לחוש ולווסת טמפרטורה.

האמת על "דם דליל"

"יש לי דם דליל" הוא ביטוי שהפך לנפוץ בשנים האחרונות – אבל האמת היא שאין דבר כזה "דם דליל" במובן הפיזיולוגי. מה שאנשים מתכוונים אליו הוא בדרך כלל אנמיה, לחץ דם נמוך, או פשוט נטייה גנטית לחוש יותר קור מאחת הסיבות שהוזכרו.

פתרונות מעשיים ל"קפואי עד"

למי שסובל מתחושת קור כרונית, יש כמה אסטרטגיות מוכחות:

• פעילות גופנית עקבית מגבירה מסת שריר ומשפרת מחזור דם. גם פעילות קלה של 20 דקות ביום יכולה לעזור.
• תזונה נכונה: מזונות עשירים בברזל (בשר, עלי תרד, קטניות) וויטמין בי-12 עוזרים למנוע אנמיה. מזונות חמים ותבלינים כמו ג'ינג'ר וקינמון מאיצים את מחזור הדם.
• ביגוד: במקום סוודר עבה אחד, כמה שכבות דקות יעילות יותר בשמירה על חום הגוף.
• בדיקות רפואיות: חשוב לבדוק רמות ברזל, תפקודי בלוטת תריס ורמות ויטמין B12.

זה לא פסיכולוגי

תחושת קור כרונית אינה "רק בראש". זו תופעה פיזיולוגית מורכבת שמושפעת מגנטיקה, הורמונים, מסת גוף ומצבים רפואיים. הבנת הגורמים יכולה לעזור למצוא פתרונות מותאמים ולהפסיק את הוויכוחים חסרי התכלית על מי צודק בוויכוח על המזגן במשרד.