"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו זוכרים רק את הדברים הרעים מהחופשה? תאשימו את המדע

כששואלים אותנו איך היה בחופשה, רוב הסיפורים שלנו מתמקדים בדברים שלא היו טובים – גם אם במשך רוב החופשה דווקא היינו ממש מרוצים. למה זה קורה ואיך אפשר לשנות את זה?

,עודכן
0השמעה
יש צבעי מזוודות בסיכון גדול יותר להיעלם. אילוסטרציה. צילום: פידי באמצעות Imagen 4

זה יקרה, לפי הסטטיסטיקה, לפחות למיליון ישראלים במהלך החודש הנוכחי: אתם תחזרו מחופשה נפלאה של שבוע-שבועיים בחו"ל, אבל כשמישהו ישאל איך היה, תספרו לו רק על הטיסה שנדחתה, המלון שלא עמד בציפיות או הגשם ששיבש לכם תוכנית לבילוי בחוץ. הרגעים המושלמים – השקיעה המדהימה, הארוחה הטעימה, השיחות הנפלאות – כאילו נשכחים פתאום, או נראים שוליים. למה המוח שלנו גורם לנו להיזכר בעיקר בדברים הרעים? קלוד מספקת הסבר.

אפקט השליליות

התופעה הזאת נקראת במחקר הפסיכולוגי negativity bias – הטיית שליליות. המוח האנושי תוכנת לשים דגש גדול יותר על חוויות שליליות מאשר על חוויות חיוביות, גם כשהן זהות בעוצמתן. מבחינה אבולוציונית, הטיה זו הייתה קריטית להישרדות – זכירת המקומות המסוכנים, האוכל הרעיל או המצבים המאיימים יכלה להציל חיים.

ד"ר ריק האנסון, נוירופסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וסופר רב-מכר שספריו יצאו בעברית בהוצאת מטר,מסביר זאת במשפט קולע: "המוח שלנו הוא כמו צמדן (“סקוץ’", כמו Velcro) לחוויות רעות, וטפלון לחוויות טובות – כלומר, הוא מחווט לעבד את החוויות הרעות ולהתעלם מהטובות". מחקרים מראים שאירועים שליליים מפעילים פעילות מוחית חזקה יותר ונשמרים בזיכרון באופן חד יותר מאירועים חיוביים.

איך ההטיה הורסת לכם את החופשה?

בהקשר של חופשות, ההטיה השלילית פועלת בכמה רמות: ראשית, רגעי הכאב או האכזבה בחופשה מקבלים במוח משקל רב יותר מרגעי השמחה; שנית, כשאנחנו מנסים לזכור את החופשה, המוח "מושך" לפני השטח את הזיכרונות החדים והבולטים – שלרוב הם השליליים.

תופעה נוספת היא "הטיית הקצה" – אנחנו נוטים לזכור בעיקר את השיא (הרגע הטוב או הרע ביותר) ואת הסיום של החוויה. אם החופשה הסתיימה בעיכוב בטיסה (והרי אחוז גבוה מאוד מהטיסות לישראל מעוכבות או סתם דורשות הרבה יותר תורים מטיסות למדינות אחרות), הזיכרון הכללי יהיה שלילי יותר מכפי שהוא אמור להיות.

כוחן ההרסני של השוואות

בעידן הרשתות החברתיות, הבעיה מתעצמת: אנחנו רואים תמונות מושלמות מחופשות של אחרים ומשווים אותן לזיכרונות הלא מושלמים שלנו. ההשוואה יוצרת אשליה כפולה: האחרים נראים כאילו הם חוו רק רגעים מושלמים, מכיוון שאלה הרגעים שנוטים לשתף ברשת, ואנחנו מרגישים שהחופשה שלנו הייתה מאכזבת אף יותר.

מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא שאנשים מעריכים שאחרים מרגישים יותר שמחים ופחות לחוצים מהם, במיוחד בהתבסס על מה שהם רואים ברשתות החברתיות. הטיה זו, הנקראת "אשליית השמחה", מחזקת את התחושה השלילית שלנו לגבי החוויות שלנו.

אסטרטגיות למאבק בהטיה השלילית

למזלנו, ישנן דרכים מוכחות להילחם בהטיה הזאת ולשפר את הזיכרון שלנו מהחופשות:

  • יומן חוויות חיוביות:במהלך החופשה, כתבו מדי יום 2-3 דברים טובים שקרו לכם. הכתיבה מחזקת את הזיכרון החיובי ויוצרת תיעוד קונקרטי שאפשר לחזור אליו.
  • טקס סיכום חיובי:בסוף כל יום בחופשה, שוחחו עם בני המשפחה או החברים על הרגע הכי טוב של היום. שיחה זו מחזקת את הזיכרונות החיוביים בזמן אמת.
  • צילום מכוון:במקום לצלם רק "תמונות יפות", צלמו גם רגעים רגילים של הנאה – צחוק, אוכל טעים, נוף פשוט. תמונות אלו יעזרו לכם לזכור את האווירה החיובית הכללית.
  • הפסקת השוואות:הגבילו את השימוש ברשתות החברתיות במהלך החופשה ואחריה. התמקדו בחוויה שלכם במקום להשוות אותה לאחרים.
  • תרגיל "שלוש טובות":שבוע אחרי החופשה, רשמו שלושה דברים חיוביים שאתם זוכרים מהחופשה. חזרו על התרגיל כל שבוע במשך חודש.

לשנות את הנרטיב

הטיית השליליות היא חלק מהתכנות הביולוגי שלנו, אבל אנחנו לא חייבים להיות בני ערובה שלה. עם קצת מודעות ומאמץ מכוון, אפשר לשנות את האופן שבו אנחנו זוכרים חוויות חיוביות, ולוודא שהן יישארו איתנו זמן רב יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר