"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ילדים ביסודי הרבה יותר חכמים ממה שאתם חושבים

בכל גיל אפשר ללמוד דברים חדשים אם רק מנסים מספיק – אבל רק ילדים ביסודי יכולים לקלוט למידה אסוציאטיבית ברמת הצטיינות כבר בניסיון הראשון

,עודכן
0השמעה
ילד בכיתה. צילום: GettyImages

ילדים בגיל בית הספר היסודי מציגים ביצועים חסרי תחרות ביכולת הלמידה האסוציאטיבית – היכולת לקישור בין אירועים לתוצאותיהם, כך עולה ממחקרשפורסם בכתב העת "Communications Psychology" בדצמבר 2024.

צוות חוקרים במרכז המחקר והטיפול לבריאות הנפש באוניברסיטת רוּר בעיר בּוֹכוּם שבגרמניה ביצע את המחקר הראשון מסוגו, שבחן באופן שיטתי את התפתחות הלמידה האסוציאטיבית לאורך מחזור החיים. פרופ’ סילביה שניידר ודוקטור קרולין קונרד הובילו את המחקר.

הניסוי כלל משתתפים מגיל ינקות ועד מבוגרים, כאשר כולם נדרשו לפתח תגובות ספציפיות לגירויים מסוימים. המטרה הייתה למפות כיצד משתנה היכולת לקשר בין סיבה לתוצאה בשלבי חיים שונים.

הפתעה!

החוקרים הודו כי התוצאות היו בניגוד לציפיותיהם הראשוניות. "בהתחלה הנחנו שהלמידה האסוציאטיבית משתפרת באופן רציף עם העלייה בגיל", מסבירה קונרד. אולם המציאות הראתה תמונה שונה לחלוטין: ילדי בית ספר יסודי הראו עליונות ברורה בכל המדדים: הם השיגו את התוצאות המרשימות ביותר, למדו בצורה הקבועה ביותר והציגו את השונות הנמוכה ביותר בהתנהגות הלמידה שלהם. למרות שמבוגרים ומתבגרים הציגו קצב למידה מהיר יותר מתינוקות, הם לא הצליחו להגיע לרמת הביצועים של ילדים בגיל בית ספר יסודי.

המחקר זיהה גורם נוסף בעל השפעה משמעותיה: חשיפה חוזרת לחומר הנלמד. תינוקות ומתבגרים הראו שיפור ניכר בביצועיהם לאחר מפגש למידה נוסף, בעוד שילדי היסודי הגיעו לרמת מצוינות כבר במפגש הראשון.

הממצאים מעידים על כך שהיכולת להכרה אסוציאטיבית קיימת לאורך כל מחזור החיים, אך מדגישים שקצב הלמידה וכמותה משתנים באופן דרמטי בין שלבי הגיל השונים.

השלכות על הבנת הפרעות נפשיות

לממצאים חשיבות קלינית רבה. הלמידה האסוציאטיבית משפיעה באופן מכריע על הבריאות הנפשית, והפרעות ביכולת זו קשורות להתפתחות מחלות נפש בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

"הניתוח השיטתי של הלמידה האסוציאטיבית האופיינית לגיל במהלך ההתפתחות לבגרות מהווה בסיס להבנת הפרעות למידה אסוציאטיבית, העומדות בבסיס ההתפתחות המאוחרת של מגוון פסיכופתולוגיות", מסכמת קונרד.

כך, המחקר פותח צוהר חדש להבנת התפתחות קוגניטיבית, ועשוי להוביל לגישות טיפוליות מותאמות גיל, שתנצלנה את חלון הזהב של גיל בית הספר היסודי לאבחון וטיפול מוקדם במי שמראים נטייה לפיתוח הפרעות התנהגותיות.

(הכתבה נכתבה באמצעות קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר