האורז הופך לרעיל, ומדענים נאבקים להציל אותו

אורז מהווה את המזון הבסיסי של מעל חצי מאוכלוסיית העולם, אך בימים אלה קיים חשש לגבי יכולתנו להמשיך ולצרוך אורז באופן בטוח.
חוקרים מאוניברסיטת קולומביה גילו שעליית פליטות הפחמן וההתחממות הגלובלית צפויות להגביר באופן משמעותי את רמות הארסן הרעיל באורז, לרמה שעלולה לגרום לכ-19.3 מיליון מקרי סרטן נוספים בשנה בסין בלבד.

יותר חום = יותר רעל

נוכחות ארסן באורז אינה גילוי חדש. כמעט כל האורז בעולם מכיל רמות מסוימות של החומר הכימי הרעיל הזה, שמצטבר באדמת שדות האורז המוצפים ונספג בגרגרי הדגן. עם זאת, הכמויות משתנות בצורה דרמטית.

הבעיה היא שגם כמויות קטנות של ארסן אנאורגני יכולות לגרום לסרטן ולמגוון בעיות בריאות נוספות, כולל מחלות לב וסוכרת. עבור נשים הרות, חשיפה לארסן מעלה את הסיכון לתמותת עוברים, משקל לידה נמוך והשפעות נוירו-קוגניטיביות על התפתחות התינוק.

המחקר החדש, שפורסם על ידי צוות בראשות פרופ' לואיס זיסקה מקולומביה, מציג תמונה מורכבת; במשך עשר שנים, החוקרים גידלו 28 זנים שונים של אורז בארבעה מקומות בסין, תחת תנאים מבוקרים הדומים לתחזיות שינויי האקלים.

התוצאות מדאיגות: רמות הארסן באורז עלו ביחס ישר לעליית רמות פחמן דו-חמצני בטמפרטורות הגבוהות יותר (כלומר: יותר פד”ח = יותר ארסן). האפידמיולוגים שמידלו את השפעות הבריאות מעריכים שבתרחיש הגרוע ביותר – עליה של 2 מעלות צלזיוס ו-200 חלקיקים למיליון של פד"ח באוויר עד 2050 – השינויים הללו עלולים לתרום לכ-19.3 מיליון מקרי סרטן נוספים בסין בלבד.

"ארסן אנאורגני הוכח במחקרים רבים יותר מכפי שאני יכול למנות כחומר מסרטן, עם השפעות שליליות על בריאות הריאות, הלב וכלי הדם – זו רשימה ארוכה", מסביר זיסקה. "ושניים מהמדדים של שינויי האקלים – עליית פד"ח ועליית הטמפרטורות – גורמים לכמויות גדולות יותר".

למה דווקא אורז?

הסיבה לתופעה טמונה באופן הגידול המסורתי של האורז. כ-75% מהאורז בעולם גדל בשדות מוצפים, כדי למנוע צמיחת עשבים שוטים. בתנאים מוצפים, הקרקע לא מקבלת מספיק חמצן, מה שמאלץ חיידקים אנאירוביים להשתמש בארסן כחלופה לחמצן בתהליכי הנשימה שלהם.

"כשאתה משנה את הקרקע על ידי הפחתת החמצן בה, הארסן בא לידי ביטוי", מסביר זיסקה. החיידקים האלה מקלים על תגובות עם מינרלים אחרים בקרקע, שהופכות את הארסן לזמין ביולוגית יותר וקל יותר לספיגה על ידי שורשי האורז.

התחממות גלובלית מגבירה את הפעילות של החיידקים הללו: "החיידקים בקרקע מקבלים יותר פחמן, זה מתחמם, והם פעילים יותר", אומר זיסקה. "זה באמת אפקט סינרגטי. אתה הופך את החיידקים הקטנים למאושרים יותר עם טמפרטורות חמות יותר, אבל אתה גם נותן להם יותר פחמן, והם פשוט משתגעים".

הפיקוח לא הדביק את הבעיה

למרות הסכנה הברורה, הרגולציה על ארסן במזון נמצאת בפיגור. בארה"ב, ה-FDA לא מגביל רמות ארסן באורז למבוגרים, רק לילדים (0.1 מ"ג/ק"ג). האיחוד האירופי קבע מגבלה של 0.2 מ"ג/ק"ג ב-2023, וסין שוקלת הנהגת מגבלות דומות, אך טרם החילה מגבלות כלשהן.

פרופ' אנדרו מֶהארְג מאוניברסיטת בלפסט, חוקר ותיק של ארסן באורז, מבקר: "קובעי המדיניות גוררים רגליים במשך עשרות שנים בנושא זה".

הצעות לפתרונות

החוקרים בוחנים מספר כיוונים לפתרון הבעיה:

• שינוי שיטות הגידול: במקום הצפה מתמדת, הצפה חלקית עם ניקוז ביניים מפחיתה ארסן – אך מגבירה קדמיום, שנחשב לא פחות מסוכן.
• גידולי אורז חדשים: מחקרים לפיתוח זנים שסופגים פחות ארסן טרם הוכיחו הצלחה משמעותית.
• מקורות מים שונים: אורז מזרח-אפריקאי, המושקה מי גשמים, מכיל פחות ארסן מאורז המושקה מי תהום.
• תוספי קרקע: חוקרים בוחנים הוספת גופרית למים, או שילובי דשן מיוחדים, כמו תערובת של מרווה הררית וגללי ציפורים.

למרות שטרם נמצאו פתרונות, מודה זיסקה כי "איננו יכולים להעמיד פנים שנוכל להוריד את האורז מהשולחן. זה לא ריאלי". אורז הוא לא רק מזון מסורתי חשוב, אלא גם מקור קריטי לקלוריות עבור אנשים במצב עוני, שחלקם מקבלים עד חצי מהקלוריות היומיות שלהם מאורז בלבד. הפתרון, לדעת זיסקה וחוקרים אחרים, דורש שינוי יסודי בניהול גידול האורז, יחד עם הפחתת פליטות ועצירת ההתחממות הגלובלית.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)