רובנו שמענו בילדותנו משפטים בנוסח “תאכל מרק – תהיה חזק”, שההורים והסבים חזרו עליהם כמו מנטרה בטענה שמי שאוכל מרק חולה פחות. כעת מקבל המשפט הזה אישוש מדעי חד-משמעי. מחקר שיטתי חדש חשף את המנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחורי היעילות של מרק בהתמודדות עם זיהומים בדרכי הנשימה – כלומר, מחלות כמו שפעת ודלקת ריאות.
שתי חוקרות וחוקר מאוניבריטת מערב סקוטלנד, בשיתוף עם חוקר נוסף מאוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, ערכו סקירה מקיפה של יותר מ-10,000 רשומות מחקר, שתוצאותיה פורסמו באתר כתב העת Nutrients בשבוע שעבר. החוקרים זיהו ארבעה מחקרים איכותיים, שכללו 342 משתתפים ובחנו זנים שונים של מרק, החל ממרק עוף מסורתי ועד מרק שעורה ותערובות ירק. התוצאות היו מבטיחות באופן משמעותי.
המחקר הראשי (שעסק בנגיף הקורונה והגיע מאיראן) גילה כי אנשים שצרכו מרק החלימו מהר יותר ב-2.5 ימים בממוצע לעומת אלו שלא שתו מרק. באופן בולט במיוחד, תסמינים כמו גודש באף, כאב גרון ועייפות היו קלים יותר באופן מוחלט עבור אלה שאכלו מרקים. הממצא המדעי המרכזי התמקד בסמנים דלקתיים בדם – החוקרים זיהו רמות נמוכות יותר של חלבוני IL-6 ו-TNF-α, שני גורמים מרכזיים בתהליך הדלקתי.
המנגנון הביולוגי של תרופת הסבתא
החוקרים מציעים מספר הסברים מדעיים ליעילות המרק:
ראשית, החמימות של המרק מסייעת לשחרר ליחה, מרגיעה את הגרון הכואב ומעודדת תחושה כללית של נוחות;
שנית, המרק מספק לחות חיונית לגוף הנלחם בזיהום;
שלישית, רכיבים כמו שום, בצל, ג'ינג'ר וירקות עלים הם בעלי תכונות אנטי-דלקתיות, אנטי-מיקרוביאליות ותומכות במערכת החיסון;
יתרה מזאת, המרק מספק חומרי מזון חיוניים בזמן שהגוף זקוק להם ביותר. הצירוף של המים, החלבונים, המינרלים והוויטמינים יוצר תנאים אופטימליים להחלמה מהירה.
ההיבט הפסיכולוגי-תרבותי
מעבר לרכיבים הביולוגיים, המחקר מזהה חשיבות רבה להיבט התרבותי-חברתי של המרק. מדובר בתופעה הקרויה "טיפול עצמי מבוסס מזון" – כאשר אנשים משתמשים במזון לא רק כמקור תזונה, אלא כחלק מכוון מתהליך ההחלמה.
במחקר קודם שערכה סנדרה לוקאס, מובילת המחקר הנוכחי, והתפרסם ב-2019 ב-Journal of Multidisciplinary Healthcare, התגלה כי הורים פונים לעתים קרובות לתרופות מסורתיות כמו מרק כקו הגנה ראשון כנגד מחלה, הרבה לפני פנייה לייעוץ רפואי מקצועי. הדבר משקף מגמה גוברת של עניין בתרופות ביתיות והחשיבות של טיפולים מוכרים תרבותית.
השפעה כלכלית על מערכת הבריאות
הממצאים מצביעים על פוטנציאל חסכוני משמעותי: לפי דיווח של איגוד הממשל המקומי בבריטניה, רופאי משפחה מטפלים בכ-57 מיליון מקרים של מחלות קלות כמו שיעול והצטננות מדי שנה, בעלות של מעל 2 מיליארד ליש"ט למערכת הבריאות הבריטית. החוקרים מדגישים כי חינוך לטיפול עצמי יעיל יכול לחסוך לרופאים שעה ביום בממוצע.
למרות הממצאים המבטיחים, החוקרים מדגישים את הצורך במחקר נוסף. מחקרים עתידיים צריכים לבחון מתכונים נפוצים של מרק ולחקור אילו שילובים של חומרים מזינים או עשבי תיבול עובדים בצורה הטובה ביותר. כמו כן, נדרש מחקר על השפעות מדידות, כמו מהירות החזרה לעבודה או לבית הספר.
בכל אופן, מרק אינו מחליף טיפול רפואי – אך לצד מנוחה, שתיית נוזלים ופרצטמול, הוא עשוי להציע דרך פשוטה להקל על תסמינים של מחלות קלות ולעזור לאנשים להרגיש טוב יותר.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו