אושרה דרך חדשה ומפתיעה לאבחון אוטיזם

בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום אבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שדפוסי הליכה יכולים לשמש כסמן אבחוני חשוב למצב זה, כאשר "דפוס הליכה חריג" הוכר כיום כמאפיין תומך באבחון אוטיזם ב-DSM-5-TR, מדריך האבחון הרשמי של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי להפרעות נפשיות.

מה זה "הליכה אוטיסטית"?

אוטיזם משפיע על התפתחות המוח ותפקודו, והדבר בא לידי ביטוי גם בתחום המוטורי. הסימנים הבולטים ביותר כוללים הליכה על קצות האצבעות, כאשר הרגל לא נוגעת באדמה במלואה, או שכף הרגל מופנית פנימה או החוצה באופן מוגזם, מה שיוצר תבנית תנועה מיוחדת.

המחקר המודרני חושף גם הבדלים עדינים יותר; אנשים עם אוטיזם נוטים לצעוד באופן איטי יותר, לקחת צעדים רחבים יותר ולבלות זמן רב יותר בשלב שבו הרגל מתרוממת מהקרקע. קיימת גם שונות אישית גבוהה בקצב ובאורך הצעדים, מה שיוצר תבנית הליכה ייחודית לכל אדם.

אבל מה הקשר?

השינויים בדפוסי ההליכה נובעים מהבדלים בהתפתחות המוח, בעיקר באזורים הקרויים הגרעינים הבסיסיים והמוחון. הגרעינים הבסיסיים אחראים על תיאום רצף התנועות ועל היכולת לשנות תנוחה בצורה חלקה ואוטומטית. המוחון, לעומת זאת, משתמש במידע חזותי ותחושתי כדי לשמור על יציבות ולכוון תנועות.

ההבדלים ההתפתחותיים באזורים אלה נוגעים למבנה האזורים, לאופן פעולתם ולקשרים ביניהם ובין אזורים אחרים במוח. בעבר הניחו חוקרים שמדובר בעיכוב התפתחותי זמני, אך כיום ידוע שההבדלים הללו נמשכים לאורך החיים, ואף מתחדדים עם הגיל, עבור אנשים עם סוגים שונים של אוטיזם.

גישות טיפוליות מתקדמות

הגישה המודרנית אינה מתמקדת בטיפול בהבדלים, אלא באבחון מותאם אישית המבוסס על יעדים. כאשר הבדלי ההליכה אינם משפיעים על התפקוד היומיומי, אין צורך בהתערבות. עם זאת, כאשר קיים סיכון לנפילות, קושי בפעילות גופנית או תופעות גופניות כמו מתח שרירים וכאבים, מומלץ לפנות לתמיכה מקצועית.

המחקר מצביע על יעילות של תוכניות קהילתיות המשלבות פעילות גופנית במהלך יום הלימודים. תוכניות כגון "Joy of Moving" באוסטרליה מאפשרות לילדים לפתח כישורים מוטוריים בסביבה טבעית לצד בני גילם. גישה זו מעצימה את הילדים להשתמש בסגנון התנועה הטבעי שלהם, במקום לראות בו בעיה הזקוקה לתיקון.

תוצאות מחקרים קודמים הצביעו על כך שפעילות גופנית משפרת כישורים חברתיים ויכולת ויסות התנהגותי אצל ילדים עם אוטיזם. המגמה הנוכחית מובילה לפיתוח תמיכות קהילתיות יותר, המשלבות תמיכה מקצועית עם גישה המעצימה את ייחודיותו של כל אדם. שיטה זו מאפשרת אבחון מדויק יותר ותמיכה מותאמת אישית, תוך הכרה בכך שלכל אדם עם אוטיזם יש צרכים וכישורים ייחודיים.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)