X

גילוי מפתיע: אלו השעות הכי שמחות ביום

מצב הרוח שלנו תלוי באדם, בזמן ובנסיבות, אך נראה שיש כללים מסוימים שתקפים לכולנו. אלה הזמנים שבהם אנחנו מרגישים הכי מרוצים מהחיים

אישה מחייכת לעצמה במראה. צילום: פידי באמצעות Midjourney

זו נראית כמו קלישאה של פרסומות – אנשים מתעוררים עם חיוך על הפנים, מתמתחים כאילו שזו הפעולה הכי כיפית שהם אי פעם עשו ומתבוננים סביב כמו תינוקות שזה עתה גילו שהעולם מלא צבעים וצלילים. אבל האמת היא שזו כנראה רק הגזמה קלה של איך שנראים החיים של רוב האנשים.

בתחילת השנה פורסם בכתב העת הבריטי BMJ Mental Health מחקר מיוניברסיטי קולג' בלונדון, שגילה כי השעה, היום, השבוע ואפילו השנה משפיעים באופן דרמטי על בריאות הנפש – כלומר: אנחנו הרבה יותר שמחים בזמנים מסוימים מאחרים.

המחקר בדק נתונים של כמעט 50,000 מבוגרים במשך שנתיים. החוקרים מדדו רמות דיכאון, חרדה, אושר, שביעות רצון מהחיים, תחושת מטרה ובדידות באמצעות מודלים סטטיסטיים, תוך בחינת דפוסים בזמנים שונים של היום, ימי השבוע ועונות השנה.

מתי אנחנו הכי שמחים?

מה שהמחקר גילה עשוי להפתיע: אנשים דיווחו בדרך כלל על ההרגשה הכי טובה – כלומר הכי שמחה, הכי מרוצה מהחיים והכי פחות חרדה – בשעות הבוקר המוקדמות. ליתר דיוק, שיא האושר והרווחה המדווחים היו בין השעות 6:00 ל-9:00 בבוקר – כלומר, לפני שרוב האנשים יוצאים (או מגיעים) לעבודה. אולי יש משהו בהתעוררות מוקדמת שפשוט משרה עלינו שלווה.

במבט על ימים, הימים הכי שמחים בשבוע היו, באופן מפתיע, שני ושישי. החלק האחרון לא מפתיע – יום שישי הוא יום העבודה האחרון ברוב המדינות בעולם, וכבר שנים שהמשפט "תודה לאל שזה יום שישי" משמש כביטוי והאשטג נפוץ ברשתות החברתיות; אבל החלק הראשון מפתיע, לאור העובדה שיום שני בעולם הוא יום החזרה לעבודה, כמו ראשון אצלנו, מה שאומר שהיינו מצפים ל"שביזות יום ראשון". מתברר שזה כנראה קיים רק בצה"ל.

העונה הכי שמחה פחות מפתיעה: קיץ, באופן ברור, כאשר האביב במקום השני. גם כאן אין הפתעה גדולה, שכן ידוע מזה זמן רב שעם כל התלונות על החום, אור שמש מעלה את מצב הרוח.

חם, אבל גם מחמם את הנפש (ראיתם מה עשינו פה?). גברבר ישראלי במצב רוח קיצי, צילום: פידי באמצעות Midjourney

מתי אנחנו פחות מרוצים?

בעוד שרגשות עצב וכעס היו בשפל בבוקר, הם עלו בהדרגה לאורך היום – מה שאומר שרמות האושר דועכות לאט לאט ככל שהיום מתקדם. אנשים הרגישו במצב הגרוע ביותר סביב חצות הלילה, כאשר דיווחו על רגשות של דיכאון, חרדה ואי-שביעות רצון מהחיים. זה גם הזמן שבו הדירוגים של "כדאיות" (או כמה משמעות ומטרה הם הרגישו שיש לחיים) ירדו בצורה חדה.

בכל הנוגע לימים, גילו החוקרים תופעה שאפשר לקרוא לה "שקיעת אמצע השבוע": רגשות שליליים, כמו חרדה ודיכאון, מגיעים לשיא בימי שלישי ורביעי. עם זאת, סוף השבוע מביא הפתעה: הוא גורם להרבה יותר תנודות במצב הרוח, כאשר אושר ושביעות רצון מהחיים השתנו יותר בימי שבת וראשון מאשר במהלך השבוע.

הפרעת דיכאון עונתית, או הרגשת העצב כאשר קר וגשום בחוץ, התגלתה גם היא כדבר אמיתי. אנשים דיווחו שהרגישו הכי גרוע בחורף.

מה זה אומר עלינו?

למרות שחלק מהממצאים האלה אולי נראים מובנים מאליהם, לדעת באילו זמנים אתם הכי צפויים להרגיש עצובים או חרדים יכול לעזור לכם לתכנן בהתאם. כך, למשל, אפשר להסיק שכדאי יותר לצאת לחופשות באמצע השבוע, בזמן שבו אנחנו זקוקים להפסקה יותר מכל ושבו כנראה נפיק ממנה את המירב, עם הכי פחות מריבות עם אהובינו. בנוסף, זה מעניק היבט נוסף לביטוי "לישון על זה" – אולי הסיבה לדחות החלטות לאחרי השינה אינה שאז אנחנו חושבים הכי טוב, אלא פשוט כי אז אנחנו במצב הרוח הכי טוב להתמודד עם בחירות חשובות בלי לחץ.

(הכתבה נכתבה בסיוע קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר