פוליטיקאי ניסה להסית נגד מוסלמים – וגילה שהמציאות מורכבת

בפוליטיקה, שם המשחק הוא… ובכן, משחק של שמות: כשרוצים להצביע על בעיה או לעורר מהומה, אחת הדרכים הכי קלות בספר היא להשתמש בשמות באופן מניפולטיבי. זה בדיוק מה שניסה חבר מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית לעשות לאחרונה – אך התוצאה שהשיג היתה מעט שונה מהמצופה.

נקדים ונאמר כי בשנים האחרונות מנהלת המפלגה קמפיין נגד ניסיונות של הממשלה והתקשורת "להעלים" בעיות שנגרמות ע"י מהגרים. בין היתר, פשעים שמבוצעים ע"י אנשים עם שמות שמסגירים מוצא מוסלמי מדווחים ללא פרטים מזהים, לעומת דפוס הדיווח הרגיל שכולל תיאור של התוקפים ושמות, אם הם ידועים.

במסגרת הקמפיין הזה, הגיש לאחרונה אחד מחברי המפלגה שאילתה למשרד העבודה והרווחה, בראשות בֶּרְבֶּל באס מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לשון השאילתה: “מהם 14 השמות הפרטיים הנפוצים ביותר של מקבלי קצבת אזרח לפי סעיף 19 בספר השני של הקוד החברתי, וכמה אנשים היו בעלי שמות פרטיים אלה נכון ל-31 בדצמבר 2024?". במלים אחרות: מהם השמות הפרטיים הכי נפוצים למקבלי קצבת אבטלה בגרמניה. השואל ציפה כנראה לקבל רשימה עשירה בשמות של מהגרים מוסלמים, שתאפשר לו לנופף בה במסיבות עיתונאים ולטעון שהם שודדים את הקופה הציבורית במקביל לכך שהם שודדים גם אזרחים וחנויות ברחוב.

תשובה לא צפויה

הרשימה המלאה,שפורסמה בסוף השבוע בעיתון "ריינישה פוסט", חושפת כמה עובדות מעניינות, שאמנם לא מפריכות לחלוטין את העמדה של AfD, אך גם רחוקות כנראה ממה שציפו לראות במפלגה, מה שמסביר למה הם לא פרסמו את התשובה בעצמם.

להלן הרשימה:

1.מיכאל(19,200);
2.אנדראס(16,200);
3.תומאס(15,700);
4.דניאל(14,800);
5. אוֹלֶנַה(14,400);
6.אלכסנדר(13,800);
7.אחמד(13,700);
8.עלי(13,500);
9.כריסטיאן(13,400);
10.מוחמד(12,500);
11.אנה(12,400);
12.אוֹלכסנדר(12,000);
13.טֶטיאנה(11,400);
14.אירינה(10,600).

כפי שניתן לראות, ארבעת השמות הנפוצים ביותר בקרב מקבלי הקצבה התגלו הם השמות הכי גרמניים שאפשר לדמיין. למרות ששלושה שמות מוסלמים נכנסו לרשימה (כאשר מתוכם, “מוחמד” רק במקום השלישי, אחרי אחמד ועלי), מה שבולט בה הרבה יותר הוא השמות האוקראינים: אולנה, אוֹלכסנדר (הגרסה האוקראינית האופיינית לאַלכסנדר), טטיאנה ואירינה. ככל הנראה, המפלגה פחות להוטה לגרום נזק למהגרים נוצרים טובים, ולכן בחרה שלא לפרסם את תוצאות השאילתה שלה, והשאירה לעיתון לעשות זאת.

מהלך כושל

המקרה מדגיש את הסכנה בשיח פוליטי המבוסס על דעות קדומות במקום על עובדות. מפלגת AfD נודעת במלחמתה במהגרים, תוך ניסיון לייחס להם אחריות לבעיות חברתיות שונות. השאילתה הזו, שהיתה אמורה לשרת את המטרה הזו, הפכה למעשה לחשיפה של חולשת הטיעון.

למרות זאת, אפילו משרדה של באס מודה כי בגרמניה משולמים כיום יותר מדי דמי אבטלה: כ-5.5 מיליון איש במדינה מקבלים ממנה כ-50 מיליארד יורו בשנה. זו בעיה כלכלית וחברתית אמתית, שדורשת פתרונות מהותיים, מעבר לשאלה מה שמו או מוצאו של מי שמקבל את הכסף הזה. המפלגות השונות תצטרכנה לעבוד יחד כדי למצוא פתרונות יצירתיים יותר למשבר הזה מגירוש מהגרים ממוצא כזה או אחר.

(הכתבה נכתבה בסיוע קלוד)