הפסקת האש שהוכרזה הבוקר ע"י נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואושרה ע"י מקורות איראניים אך לא ע"י מקורות ישראלים, יצרה לא מעט בלבול בישראל. הסיבה: האיראנים הצהירו שהיא תיכנס לתוקפה אם ישראל תפסיק את התקיפות "בשעה 4:00”, אבל כשנבדקנו באינטרנט האם השעה באיראן זהה לזו אצלנו או מקדימה אותה בשעה – גילינו ששתי התשובות שגויות; לאיראן יש אזור זמן ייחודי, חצי שעה לפנינו.
למה לעזאזל איראן לא יכולה להיות כמו רוב העולם ולקבוע לעצמה אזור זמן בהפרש של שעות שלמות משעון גריניץ’? שאלנו את קלוד.
המצב הנוכחי
איראן פועלת לפי אזור הזמן UTC+3:30, המכונה "שעון טהרן". כיום זה אזור הזמן שלה כל השנה, למרות שבעבר היא נהגה לעבור שעה נוספת קדימה בקיץ, ל-UTC+4:30 – מנהג שבוטל והוחזר כבר מספר פעמים, כאשר השינוי האחרון היה ב-2022.
מאחר שישראל מיישמת בחורף אזור זמן UTC+2 ובקיץ UTC+3, הפרש השעות בין המדינות משתנה לאורך השנה: בחורף איראן מקדימה את ישראל בשעה וחצי, ובקיץ ההפרש מצטמצם לחצי שעה בלבד.
איך הם הגיעו לזה?
החלטתה של איראן לאמץ אזור זמן בהפרש שעות לא שלמות מאזורי הזמן הסטנדרטיים נעוצה בשיקולים גיאוגרפיים ופוליטיים – שאינם קשורים בהכרח לממשל הקיצוני הנוכחי שלה.
מבחינה גיאוגרפית, איראן מתפרסת על פני שטח נרחב, שחוצה מספר אזורי זמן תיאורטיים. בעבר הרחוק, כל אזור בממלכה הפרסית פעל לפי השעה המקומית שלו. בשנת 1946 הוחלט לאחד את כל השטח תחת אזור זמן אחד. הבחירה באזור זמן של UTC+3:30 הייתה פשרה גיאוגרפית: איראן משתרעת בין קווי האורך 44 ל-64 מעלות, כאשר המרכז הגיאוגרפי שלה נמצא סביב 53 מעלות מזרח. זה מתאים לאזור זמן שנמצא כ-3.5 שעות מזרחית לגריניץ'.
אבל למה לא לעגל?
איראן אינה המדינה היחידה שמשתמשת באזור זמן שיצר הפרש שעות לא עגולות לעומת מה שנחשב לשעון העולמי המרכזי בקו האורך 0 בגריניץ’ (ראו כתבה נפרדת). הסיבות לאימוץ אזורי זמן כאלה מגוונות:
- שיקולים גיאוגרפיים: כאשר מדינה מתפרסת על פני שטח שחוצה מספר אזורי זמן, היא עשויה לבחור בפשרה המתאימה למרכז הגיאוגרפי שלה, כפי שעשו הודו ואיראן, במקום לחלק את המדינה לאזורי זמן שונים כפי שעשו ארה"ב וסין;
- שיקולים פוליטיים: מדינות מסוימות להוטות לבדל את עצמן משכנותיהן, או ממעצמות קולוניאליות ששלטו בהן בעבר. בחירה באזור זמן ייחודי יכולה להדגיש עצמאות ואופי מיוחד – הודו היא הדוגמה הקלאסית גם לסעיף הזה;
- נוחות מקומית: אזור זמן של חצי שעה יכול להתאים טוב יותר לקצב החיים המקומי ולשעות הפעילות הכלכלית.
השפעות מעשיות
הפרש השעות הבלתי עגול יוצר אתגרים בתקשורת בינלאומית ומסחר. חברות עסקיות חייבות להיות מודעות לכך כדי לתאם פגישות ושיחות. בעידן הגלובליזציה ממילא יש מודעות גבוהה לנושא, כך שזה מפריע פחות מבעבר – אך זה עדיין קשה יותר לחישוב מאשר הפרש של שעות שלמות. עם זאת, התופעה הזו היא תזכורת לכך שחלוקת הזמן המוכרת לנו כיום ברחבי העולם היא בעצם עניין שרירותי למדי, שמתנגש עם העובדה שמדינות לא מחולקות לפי קווי אורך, וחלקן מסרבות לקבל תכתיבים בינלאומיים שההיגיון שלהם נועד לשרת את נוחותה של מעצמה מסוימת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו