עברית לא תנ"כית – איך השפה שלנו משתנה לנו בין השפתיים

רבים, ובעיקר דתיים (וד"ר אבשלום קור), קוראים לעברית "שפת הקודש" – אבל למען הדיוק, העברית המודרנית היא לא בדיוק השפה של כתבי הקודש. היא שואבת ממנה המון – אך כוללת חידושים רבים, החל ממילים בודדות ועד ביטויים, שממשיכים להיוולד ולהצטרף אליה מדי יום. תהליך זה, שמתרחש באופן טבעי ופעמים רבות ללא תכנון, משקף את חיותה של השפה – או, אם תרצו, את האבולוציה שלה (וסליחה על המילה הלועזית), שנעורה יחד עם המעבר משימורה כשפה של ספרות קודש עתיקה לשפת דיבור יומיומית.

האקדמיה ללשון העברית ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב השפה החדשה. ועדות המונחים שלה עובדות ללא הפסקה על יצירת מילים לטכנולוגיות חדשות, תופעות חברתיות ותחומי ידע מתפתחים. כשהופיעה טכנולוגיית הסמארטפונים, נדרשו מילים כמו "יישומון" (אפליקציה) ו”סִמְלוֹן” (אימוג’י). לא כל הצעותיה של האקדמיה נקלטות – ולראיה, כמעט אף אחד מאיתנו לא משתמש בשתי המילים שהוזכרו. לעיתים קרובות, הציבור מעדיף מונחים זרים, או יוצר חלופות עממיות.

הטכנולוגיה היא המקור העיקרי למילים חדשות. מושגים רבים מעולם הרשתות החברתיות והשירותים המקוונים הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מהעברית היומיומית – כאשר רבות מהן מושאלות ומוכנסות לבניינים דקדוקיים עבריים, ויוצרות פעלים חדשים כמו "לְגָגֵּל" (to Google), “לְלָייקֵק" (to like), “לְאָנְפֵל" (to unfollow) ועוד.

לא רק מלים מלועזית מוצאות את דרכן ל"עברית הרשתית" – גם שימושים חדשים בעברית, כמו "אח שלי", “אח יקר", "חחח", כל מילה עם הסיומת "וּש" ועוד הפכו לשפת התקשורת הדיגיטלית. השפה הזו מתאפיינת במהירות, בחסכון באותיות (מלבד כשמשתמשים באות אחת המון פעמים, כמו "חחחחחחח", “זה טובבבבבבב", “שולטתתתתתת" וכו’) ובביטוי רגשות בצורה מיידית ישירה.

שכבות גיל שונות יוצרות סלנגים ייחודיים – ובעיקר הצעירים, שיוצרים בכל דור סלנגים חדשים, שמתחלפים מאוחר יותר בסלנגים של העוד-יותר צעירים. בשנים האחרונות ראינו מלים כמו "קרינג'" (מביך), "וייב" (אווירה), "פלקס" (התפארות) ו"טוקסיק" (רעיל, שלילי) משתלטות על השיח, לצד “לייק”, שמשום מה החליף את ה”כאילו” המיותר להחריד במקום ששניהם יימחקו מהשפה.

התקשורת הממסדית והתקשורת החברתית יוצרות מתח בשפה. בעוד התקשורת המסורתית מנסה לשמור על עברית תקנית יחסית, הרשתות החברתיות מעודדות יצירתיות ושבירת כללים. תהליך זה יוצר פער דורי ותרבותי בשפה.

האינטליגנציה המלאכותית מתחילה גם היא להשפיע על השפה החדשה. מילים כמו "בוט", ו"אלגוריתם" נכנסות לשימוש הכללי. בעתיד, כשהטכנולוגיה תהיה נגישה יותר, צפויות להיכנס מילים נוספות מתחום זה.

העתיד של העברית המודרנית יושפע בלי ספק מהמהירות הטכנולוגית, הגלובליזציה ושינויים חברתיים. היא תמשיך לנהל חיים משלה, לקלוט מונחים חדשים בעוד מונחים ישנים יישארו נחלתם של ספרים במשלב גבוה או "עתיק" יותר. תהליך זה, למרות ההתנגדויות מצד טהרני השפה, הוא בלתי נמנע, ומבטיח שהעברית תישאר רלוונטית ומחוברת למציאות המשתנה.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.