דור הטיקטוק – איך הרשת החברתית משנה את תעשיית הבידור

בשביל הקוראים המבוגרים יותר שלנו, בידור משמעותו ללכת להופעה, או לבית קולנוע לצפייה בסרט, או לכל הפחות נטפליקס על מסך 65 אינצ’ בסלון. אבל בשביל הדור הצעיר, בידור נראה אחרת לגמרי: אפליקציית טיקטוק חוללה מהפכה בתעשיית הבידור ושינתה באופן קיצוני את האופן שבו צעירים צורכים תוכן. היא יצרה תרבות חדשה של בידור מהיר, יצירתי ונגיש, שמשפיעה על כל תחומי התקשורת והתרבות הפופולרית. נעזרנו בקלוד כדי לנתח את השינוי המהותי, שהוא הרבה יותר מעוד רשת חברתית.

האלגוריתם המתוחכם של טיקטוק מהווה את לב ההצלחה שלה; בניגוד לפלטפורמות אחרות, המבוססות על עוקבים וחברים, טיקטוק מציגה תכנים בהתבסס על העדפות ודפוסי צפייה אישיים. כל משתמש מקבל פיד מותאם אישית (“פור יו”), שלומד מכל פעולה – לא רק על מה המשתמש לוחץ ומה הוא מחפש, אלא גם באילו תכנים הוא צופה עד הסוף ומה הוא גולל אחרי שניות בודדות. מנגנון זה יוצר התמכרות חזקה, שמחזיקה את המשתמשים במשך שעות.

פורמט הסרטונים הקצרים מתאים לקצב החיים המודרני ולקשיי הקשב והריכוז של הדור הצעיר, שצריך כל כמה שניות מוקד תשומת לב חדש. מחקרים מראים שטווח הקשב הממוצע ירד משמעותית בעשור האחרון, וטיקטוק מנצלת מגמה זו בצורה מושלמת. הפורמט מאפשר צריכה מהירה של תכנים מגוונים מבלי להתחייב לזמן צפייה ארוך.

הדמוקרטיזציה של יצירת התוכן היא מהיבטי המפתח של המהפכה; בניגוד לטלוויזיה מסורתית או אפילו יוטיוב, שבהם צריך להשקיע לא מעט כדי להצליח, טיקטוק מאפשרת לכל אחד להפוך לוויראלי תוך דקות, ללא צורך בציוד יקר או מיומנויות טכניות מתקדמות. כל מה שצריך הוא להעמיד את הטלפון ולהקליט סרטון שאפשר לשייך לאחד הטרנדים הנפוצים בפלטפורמה – ואלפי, אם לא מיליוני צפיות, כמעט מובטחות.

(דוגמא לישראלי אנונימי שלא שמענו עליו מעולם מבצע ריקוד טיקטוק אופייני:)

@eyalgolan10#תחפושת#קנדריק#superbowl♬ sonido original - Berchoman 💎

תעשייה מרכזית שמקיימת עם טיקטוק יחסי השפעה הדדיים חזקים היא תעשיית המוסיקה; שירים הופכים להיטים לא בגלל השמעות ברדיו, אלא בגלל שכמה שניות מהן הופכות לטרנד טיקטוק עם ריקוד תואם. אמנים רבים ממש שינו את שיטת הכתיבה של שירים כדי ליצור "רגעי טיקטוק" ספציפיים – קטעים של 15-30 שניות שמתאימים לריקוד או לחיקוי.

הטרנדים בטיקטוק מתפשטים במהירות הבזק, ומשפיעים על תחומים רחבים. ריקודים ויראליים מהאפליקציה מגיעים לתוכניות טלוויזיה, אופנה שמתחילה באפליקציה משפיעה על מכירות של רשתות קמעונות, ומתכונים קצרים יוצרים מחסור במוצרי מזון בסופרמרקטים.

תחום החינוך חווה שינוי דרמטי בזכות טיקטוק; מורים ומרצים מפתחים שיטות לימוד חדשניות המתבססות על סרטונים קצרים. מתמטיקה, היסטוריה, מדע ושפות זרות מוסברים בקליפים קצרים ומעניינים, שמקלים על תהליך הלמידה ומגבירים את המוטיבציה.

עם זאת, השפעותיה השליליות של טיקטוק מעוררות דאגה הולכת וגוברת. מחקרים מראים כי צפייה מוגזמת בטיקטוק קשורה לירידה בכושר הריכוז, בעיות שינה והגברת רמות החרדה והדיכאון בקרב צעירים. הפיד האינסופי יוצר התמכרות שמקשה על ניתוק מהאפליקציה.

התכנים באפליקציה מעוררים גם דאגות בטיחותיות; אתגרים מסוכנים שמתפשטים ברשת החברתית הובילו לפציעות, ואף למקרי מוות. אפילו הצגת אורח חיים לא ריאלי ולחצים לחיקוי יוצרים בעיות דימוי גוף ובריאות נפש, במיוחד בקרב נערות.

ממשלות ברחבי העולם מנסות להתמודד עם השפעותיה של טיקטוק על ביטחון לאומי ופרטיות. החשש שהאפליקציה הסינית מעבירה מידע לממשל הסיני הוביל לאיסורים ולהגבלות במדינות שונות. בהודו האפליקציה אסורה לשימוש כבר מספר שנים, ואילו בארה"ב, כידוע, טראמפ וביידן שניהם איימו לסגור את הגישה לאפליקציה אם לא תעביר את פעילותה לארה"ב – אם כי מאז הבחירות עבר טראמפ צד, וכעת הוא מנסה "להציל" אותה מהחרם שהוא עצמו יזם.

תעשיית הבידור המסורתית מתאמצת להתמודד עם התחרות – אם כי עד כה זה לא הלך חלק: ניסיון אחד בתחום הזה, Quibi של ג’פרי קצנברג בהנהלת מנכ”לית HP לשעבר מג וויטמן, שהציג תוכניות קצרות של כמה דקות בפורמט אנכי, נחל כישלון חרוץ לאחר שנסגר פחות מחצי שנה לאחר ההשקה ב-2020, וגרם לחברות גדולות אחרות לבטל פיילוטים דומים. רק בתחילת השנה הנוכחית הודיעה פיקוק מבית NBC על פיילוט חדש בתחום. במקביל, חברות הטכנולוגיה הגדולות כבר חזק בפנים, עם "שורטס" של יוטיוב ו"רילס" של אינסטגרם/פייסבוק.

לא ברור לאן זה הולך, לאור העובדה שטלוויזיות עדיין לא טובות להצגת תוכן אנכי (חוץ מסדרת Sero של סמסונג, שמסוגלת להסתובב למצב אנכי). עם זאת, כן ניתן להניח שסרטונים קצרים, גם בפורמט אנכי וגם בפורמט אופקי, ימשיכו לתפוס נתח גדול יותר ויותר מהבידור שאנחנו צורכים, וככל הנראה רבים מהם ייוצרו ע”י בינה מלאכותית שתגדיל באופן מסיבי את היצע התכנים.

כמו כן, סרטונים ממומנים או כאלה שהם לא יותר מפרסומות עם ערך בידורי יטשטשו את הגבול בין תוכן לשם תוכן לבין תוכן לשם מסחור. הרכבת הזו כבר יצאה מזמן מהתחנה, ועולם הבידור כולו בסך הכל מיישר קו.