האירוויזיון הוא יותר מסתם תחרות שירים – הוא מייצג, או לכל הפחות אמור לייצג, מגמות בתרבות ובפוליטיקה האירופית. מתוך ההנחה הזו, מה אפשר ללמוד על הלך הרוח (והאוזן) הציבורית באירופה של 2025 מתוך מה שראינו ושמענו על הבמה בבאזל? ביקשנו מגרוק לנתח לנו את אירופה לפי 9 השעות הטלוויזיוניות המייגעות ששרדנו החודש.
גיוון, קבלה והעצמה
השירים באירוויזיון 2025 הדגישו נושאים של גיוון תרבותי וקבלה – ולא מדובר רק בשירי התחרות עצמה. השיר שביצע/ו נמו, זוכה/י אירוויזיון 2024, במהלך הגמר, היה דוגמא בולטת במיוחד לשיר שכולו התחבטות במיניות של עצמו/ם, שהתחיל בהתייחסות לזמר כאישה וסיים כמשהו בין אישה לגבר.
כמובן שגם המנצח, ג’יי ג’יי האוסטרי, משתייך לקהילת הלהט"ב, ומחה לאחר תום התחרות על כך שהשנה לא הורשו מתמודדים לנופף בדגלי גאווה במהלך התחרות, לעומת השנה שעברה, שבה עלה/ו נמו על הבמה עם דגל גאווה טראנסית, בעוד דגל המדינה שייצג/ו השתרך מאחוריו/הם.
מסרים דומים נוספים שזכו לייצוג ברור היו פמיניזם – פינלנד ומלטה, שהבליטו חופש מיני לנשים, ספרד, שהדגיש את כוחן היומיומי, ולוקסמבורג, שהיה שיר העצמה בתגובה ל"בובת שעווה, בובת קש" של פראנס גל מ-1965, שהיה שיר החפצה שוביניסטי למדי במבט לאחור; ואימוץ מהגרים – קלוד, יליד קונגו המתגורר בהולנד והשיר שלו היה מעין הצדעה לתרבות של המדינה והיבשת שאימצה אותו, ופורטוגל, שהשיר שייצג אותה היה על חוויית החיים באזור שאינך מרגיש בו בן המקום.
"שיר הסאונה" של שוודיה, שהגיע למקום הרביעי, הראה שהקהל אהב את ההומור התרבותי של שלישיית קאי, והשיר היווני, שהיה בעל אופי לאומי מאוד גם במילים וגם בעיבוד, הגיע למקום השישי. שירים נוספים שהפגינו פתיחות תרבותית גוברת כללו את אלה של לטביה וליטא, שהיו בסגנונות ובשפות האופייניים למדינותיהם ונחשבו לעולים הכי מפתיעים לגמר, אם כי סיימו בו רק בעשירייה השנייה.
מעניין לציין גם את הגיוון הלשוני: מלבד לטביה וליטא בעשירייה השנייה, גם חצי מהעשירייה המובילה היו שירים בשפות שאינן אנגלית וצרפתית הבינלאומיות: שוודיה – בשוודית ובפינית; איטליה – באיטלקית; יוון – ביוונית; אלבניה – באלבנית; ואוקראינה – כמעט מחצית מהשיר באוקראינית.
תקווה ואחדות
"New Day will Rise” של עדן גולן התמקד ביכולת למצוא תקווה בתוך קונפליקט – מסר שזכה לתמיכה רחבה, לפי התוצאות; השיר האוקראיני היה מסר לפליטים שעזבו את המדינה מאז פלישת רוסיה ב-2022; והשיר הארמני היה מסר מפורש לשכנה, אזרבייג’אן, שכבשה בשנה שעברה את מחוז נגורנו-קרבאך והפכה מעל 100,000 ארמנים שגרו בו לפליטים, והשיר ביקש להזכיר כי מדובר בעם שכבר שרד כמה מהרדיפות הקשות ביותר במאות השנים האחרונות ושרד את כולן.
מתוך ביצוע הגמר של יובל רפאל | כאן 11
מצב רוח
מגמה בולטת השנה היתה שירים הומוריסטיים, כאשר שניים מתוך חמשת המקומות הראשונים היו שירים היתוליים – “שיר הסאונה" של שוודיה ו"אספרסו מקיאטו" של אסטוניה. גם השיר של מלטה הכיל אלמנטים הומוריסטיים, וההופעה של איסלנד, שהשופטים העניקו לה 0 נקודות והקהל 33, היתה כולה על טהרת ההומור. כמו כן, אחד הסרטונים הנצפים ביותר מהאירוויזיון הזה הוא הופעת הביניים של המנחות בחצי הגמר הראשון, שסיכמה את התרומה השווייצרית לעולם באופן היתולי.
צניעות
אולי באופן מעט פרדוקסלי לתחרות שמעודדת מסרים קוואזי-מיניים בדמות הסגידה לנימו הא-בינארי/ים, נראה שהחפצת נשים כבר לא מתקבלת כמו בעבר: השירים של פינלנד ומלטה, ששניהם היו בעלי מסרים מיניים שאי אפשר להתעלם מהם, אמנם עלו לגמר, אך קיבלו בו רק עשרות בודדות של נקודות, שמיקמו אותם בעישרייה השנייה. זאת בניגוד מוחלט לעבר, בו ככל ששיר היה פרובוקטיבי יותר מבחינה מינית, סיכוייו להיות בחמישייה הראשונה עלו.
פוליטיקה על הבמה
האירוויזיון מעולם לא היה נקי לחלוטין מפוליטיקה, וב-2025 היא הייתה בולטת למדי למרות מאמצי איגוד השידור האירופי להעלים אותה. מדינות כמו ספרד וסלובניה קראו לפני התחרות להחרים את ישראל, ומספר ערוצי שידור לאומיים, כמו אלה בספרד, אירלנד ופורטוגל, הציגו שקופיות תמיכה בפלסטינים. גם מחוץ לאולם נתקלה המשלחת הישראלית במחאות פרו-פלסטיניות ברחבי באזל, כמו למשל במהלך אירועי השטיח הטורקיז. עם זאת, התמיכה העצומה של הקהל בישראל (297 נקודות) הראתה כי לצד השנאה קיימת גם תמיכה רבה בישראל בקרב הקהל.
סביבה – לא מחליפים, מדליקים
איכות הסביבה היתה נושא ללא מעט שירים במהלך השנים, והשנה התגאו השווייצרים באירוח "האירוויזיון הירוק ביותר אי פעם". כך, למשל, כל השמלות של המנחה הייזל ברוגר היו ממוחזרות, והשיר הפולני היה מחווה לגאיה – במיתולוגיה היוונית, הסגידה לכדור הארץ (ובתרבות הסלאבית באופן ספציפי לתחום החקלאות).
מצד שני, נעשה בתחרות שימוש בפירוטכניקה רבה שפולטת עשן – כשהשיא היה השיר הנורווגי, שלרוב אורכו בערה אש בקדמת הבמה.
אז מה היה לנו כאן?
אירוויזיון 2025 היה מיקרוקוסמוס של המציאות האירופית – תערובת בין ייאוש לתקווה מהמלחמה באוקראינה, בין הרצון בייחוד תרבותי לבין הטרנדיות של היטמעות וגלובליזציה, בין עידוד אינדיבידואליזם בכל התחומים לבין המשיכה חזרה לערכי המשפחה ובין הרצון להתערב במלחמות לבין הצורך לשמור על "ניטרליות”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו