השבטים הנידחים שחיים בצל התרבות המודרנית, אך מחוץ לה

אנחנו יודעים שקשה להאמין, אבל בעולם שבו סמארטפונים וגלובליזציה שולטים, ישנם עדיין שבטים שחיים כמעט ללא מגע עם העולם המודרני. השבטים הנידחים האלה, מהג'ונגלים של אפריקה ועד לאיים מבודדים באוקיינוס ההודי, מציעים הצצה לחיים שונים לגמרי משלנו. הנה שלושה סיפורים על שבטים כאלה, שמלמדים אותנו על גיוון תרבותי ועל אתגרי המודרניזציה.

שבט ההַדְזַה

שבט ההדזה (או הַדְזַבֶּה), שחי בצפון טנזניה, הוא אחד מהקבוצות האחרונות בעולם ששומרות על אורח חיים של ציידים-לקטים. כ-1,000 חברי השבט חיים ביערות סביב אגם אֵייַסי, צדים בעלי חיים קטנים עם חץ וקשת ואוספים פירות ודבש. מה שמיוחד בהדזה הוא השפה שלהם, שכוללת צלילי "קליק" ייחודיים (אם כי גם שפות אפריקאיות אחרות, כמו קוֹסַה, כוללות צלילים דומים), והמבנה השוויוני שלהם – אין מנהיג קבוע, והחלטות מתקבלות יחד. עם זאת, התפשטות החקלאות והתיירות מאיימות על אדמותיהם, וההדזה נאלצים להתמודד עם לחצים לשנות את אורח חייהם.

שבט הסֶנְטִינלִים

באיי אנדמן וניקובר שבהודו חי שבט הסנטינלים (או “סנטינֶלֶזים”), אחת הקבוצות המבודדות בעולם. השבט, שמונה כמה עשרות עד מאות אנשים, חי באי צפון סנטינל ומתנגד באופן פעיל למגע עם זרים. הם ידועים בזריקת חצים לעבר סירות או מסוקים שמתקרבים אליהם. ב-2006 הם הרגו שני דייגים הודים שסירתם נסחפה אל האי, וב-2018 הרגו מיסיונר אמריקאי שניסה ליצור קשר עם השבט, מה שמדגיש את רצונם להישאר מבודדים. מעט מאוד ידוע על השפה, התרבות או האמונות שלהם, אך התמונות היחידות שקיימות מראות אנשים נמוכים ושחומים שחיים בדרך דומה לזו של תקופת האבן.

שבט הימְבַּה

בצפון נמיביה חי שבט הימבה, שידוע ביופיו ובמסורותיו הצבעוניות. נשות ההימבה מורחות על עורן תערובת של חמאה ואדמה אדומה, שמגנה מפני השמש ונותנת להן מראה ייחודי. גם הגברים וגם הנשים אינם מכסים את פלג גופם העליון. השבט חי מגידול בקר וחקלאות בסיסית, ודבק במנהגים כמו נישואים פוליגמיים ופולחנים לאבות הקדמונים. למרות התקרבות התיירות והמודרניזציה, רבים מההימבה ממשיכים לחיות בכפרים מסורתיים. עם זאת, צעירים רבים נמשכים לערים במדינה, מה שמעמיד את תרבותם בסכנה.

מה אפשר ללמוד מהשבטים האלה?

השבטים הנידחים מלמדים אותנו על גמישות אנושית ועל היכולת לחיות בהרמוניה עם הטבע. הם גם מעלים שאלות על השפעת המודרניזציה – האם עלינו "להציל" אותם על ידי חיבור לעולם, או לכבד את רצונם להישאר מבודדים? בעולם שבו התרבות הגלובלית משתלטת, הסיפורים שלהם הם תזכורת לגיוון המופלא של האנושות.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.