"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשיפה לא בלעדית: איך לזהות חדשות מזויפות ברשת

האינטרנט מלא סיפורים שכל קשר בינם לבין המציאות מקרי במקרה הטוב. הנה כמה כלים בסיסיים שיעזרו לכם לאמת את הסיפורים שאתם קוראים בכל יום

,עודכן
0השמעה
פייק ניוז הוא חלק מהותי מלוחמה פסיכולוגית של כל עימות. צילום: GettyImages

מידע זורם במהירות ברשתות החברתיות, אתרי החדשות והאפליקציות, וקל מאוד להיתקל בחדשות כזב – מידע כוזב או מטעה שנועד לבלבל, להסית או להשיג מטרות שונות. חדשות כזב עלולות להשפיע על דעותינו, להפיץ פחד או אפילו לגרום לנזק ממשי. איך אפשר לנווט בעולם המידע הדיגיטלי ולהבחין בין אמת לשקר? הנה מדריך פשוט ומעשי לזיהוי חדשות מזויפות, שגיבשנו בעזרת גרוק:

בדקו את המקור

כשנתקלים במידע, תמיד כדאי לשאול מי עומד מאחוריו. בדקו אם מדובר באתר חדשות מוכר ומהימן, כמו עיתונים גדולים או גופי תקשורת מבוססים (כמונו, כמובן). אתרים לא מוכרים עם שמות מוזרים או כתובות URL חשודות (נניח, “todayinisrael.xyz”) הם לעתים סימן אזהרה. חפשו מידע על האתר ב”אודות” שלו, ובדקו אם הוא שקוף לגבי זהות הכותבים והעורכים.

שימו לב לכותרת ולשפה

חדשות מזויפות משתמשות לעתים בכותרות צעקניות, רגשיות או מוגזמות כדי למשוך קליקים (“חשיפה מזעזעת!”). שפה טעונה, הכללות גסות או טענות ללא הוכחות (כמו “כולם יודעים ש…”) הן דגלים אדומים. כתבה אמינה תציג עובדות בצורה מאוזנת ותימנע מסנסציוניות. כמובן ששגיאות ניסוח רבות מרמזות על כתבה שלא נכתבה על ידי עיתונאי אמתי (ואפילו לא כזה שנעזר ב-AI ועורך אותו, כמו שאנחנו עושים כאן).

חפשו מקורות נוספים

אם הסיפור מופיע רק באתר אחד ולא מוזכר בגופי חדשות מוכרים – סביר להניח שהוא מפוקפק. השתמשו במנועי חיפוש או ברשתות חברתיות כדי לבדוק אם הסיפור מדווח במקומות אחרים. השוו בין הדיווחים – אם יש סתירות משמעותיות, זה עשוי להצביע על בעיה.

בדקו את התאריך וההקשר

לפעמים חדשות כזב אינן שקר מוחלט, אלא שימוש חוזר במידע ישן תוך הוצאתו מהקשר. בדקו את תאריך הפרסום, וודאו שהסיפור רלוונטי להווה. תמונות או סרטונים ישנים שמוצגים כאילו הם חדשים הם טריק נפוץ – ורק בשבוע האחרון ראינו הפצה של תיעוד ישן של כריש בחוף הים, לאחר התקרית הטרגית שבה נהרג הצוללן הישראלי ברק צח ז"ל, בטענה כי מדובר בתיעוד עדכני. נסו חיפוש תמונה הפוך בגוגל כדי לאמת את מקורם של צילומים.

השתמשו בכלי בדיקת עובדות

ישנם אתרים וארגונים שמתמחים באימות מידע, כמו Snopes, FactCheck.org בחו"ל או מדור “המשרוקית” של גלובס בישראל. הם בודקים טענות פופולריות ומספקים הסברים מפורטים. גם בדיקה מהירה בוויקיפדיה יכולה לעזור להבין את הרקע של סיפור. עם זאת, זכרו שוויקיפדיה יכולה להיערך על ידי כל אחד. רצוי לעבור על גרסאות שונות של הערך הרלוונטי ולבדוק האם פרט המידע המדובר מופיע בכולן.

הפעילו חשיבה ביקורתית

שאלו את עצמכם: האם הסיפור הזה הגיוני? האם הוא מתאים למה שאתם כבר יודעים על הנושא? אם משהו נראה “טוב מכדי להיות אמיתי” או מפעיל רגשות חזקים במיוחד – זה הזמן לעצור ולבדוק לעומק.

אל תתעצלו. בִּדְקוּ.

זיהוי חדשות מזויפות דורש קצת מאמץ, אבל עם הזמן הוא הופך להרגל – ותמיד תוכלו להפוך לאותוריטה המשפחתית/בית ספרית/משרדית שאליה פונים כדי לוודא ידיעות שמופצות בקבוצות וואטסאפ או סלאק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר