מאז שעברנו לתקשר בהקלדה על מכשירים אלקטרוניים-דיגיטליים, אנחנו נתקלים ומשתמשים בעשרות סמלים מדי יום בלי לחשוב הרבה על מקורותיהם. לתווים טיפוגרפיים קטנים אלה יש היסטוריה מרתקת, המשקפת חדשנות אנושית לאורך מאות שנים ותרבויות. הנה ההיסטוריה של כמה מהם:
@ - מקיצור סוחרים לזהות דיגיטלית
מקור הסמל @, שכיום נמצא בכל כתובת דואר אלקטרוני ושם משתמש ברשתות חברתיות, ברישומי סוחרים מימי הביניים באירופה. מנהלי חשבונות נזקקו לקיצור עבור המילה הלטינית "ad" (שמשמעותה "ב" או "אל"), ופיתחו ליגטורה שבה האות "d" מתעקלת סביב האות "a".
עד המאה ה-16, @ הפך לסטנדרט במסמכים מסחריים בספרדית ואיטלקית לייצוג יחידת מידה שנקראה "arroba". אולם, מהנדס המחשבים ריי טומלינסון הנציח את הסמל בשנת 1971, כאשר חיפש תו להפריד בין שמות משתמשים למחשבים מארחים במערכת הכתובות הראשונה של הדואר האלקטרוני. הוא בחר ב-@ מכיוון שהוא היה על המקלדת, בעל משמעות רלוונטית לתיאור היחס בין שם המשתמש לשם השרת המארח [חשבו על כך: "יאיר(ב)ישראלהיום.ישראל" הוא המבנה המושלם לכתובת בעולם הדיגיטלי].
& - ליגטורה עם שורשים רומיים עתיקים
אמפרסנד (&) החל כליגטורה של המילה הלטינית "et" (שמשמעותה "ו"). בכתיבה קורסיבית רומית, האותיות "e" ו-"t" נכתבו לעתים קרובות יחד בתו זורם אחד. עד המאה ה-8, הסמל התפתח למשהו שדומה לאמפרסנד המודרני.
מעניין לציין שהמונח "אמפרסנד" עצמו הגיע מאוחר יותר, ונגזר מהביטוי "and per se and". כאשר תלמידים אמרו את האלף-בית בתחילת המאה ה-19, הם היו מסיימים עם "X, Y, Z, and per se and" (כלומר "ו בפני עצמו הוא 'ו'"), שבסופו של דבר השתנה ל"אמפרסנד". לפני כן, הוא נחשב לאות ה-27 באלפבית האנגלי.
# - מספרות רומיות למהפכת הרשתות החברתיות
המסע של ההאשטאג מרשים במיוחד; הסמל החל כקיצור למילה הלטינית "libra pondo" (משקל פאונד) שנכתבה כ-"℔". עם הזמן, גרסאות בכתב יד הוסיפו קווים אופקיים לבהירות, ובסופו של דבר הפכו לסולמית המוכרת.
במשך רוב המאה ה-20, הסמל היה ידוע בצפון אמריקה כ"סימן פאונד" על מקשי טלפון, בעוד שבבריטניה הוא היה "סימן האש" (מכיוון שאצלם “סימן פאונד” הוא סמל המטבע המקומי, £). הטרנספורמציה המהפכנית שלו הגיעה בשנת 2007, כאשר כריס מסינה הציע להשתמש בו בטוויטר כדי לקבץ הודעות. מה שהחל כהצעה שנדחתה על ידי מייסדי טוויטר הפך לאחד מכלי הארגון החזקים ביותר של המדיה החברתית, שיוצר קהילות וירטואליות ותופעות ויראליות ברחבי העולם.
$ - תיאוריות של סימן הדולר
מקורו של סימן הדולר נותר שנוי במחלוקת בין היסטוריונים. תיאוריה משכנעת אחת מקשרת אותו למסחר קולוניאלי ספרדי, שבו הפזו הספרדי, או "חתיכת השמונה" (כזכור, לפני המטבעות העשרוניים היה נהוג שכל מטבע “מתחלק” במספר שרירותי של מטבעות קטנים יותר, ובמקרה של הפזו זה היה שמונה), קוצר ל-"P8". בכתב יד, זה נכתב לפעמים עם ה-P מעל ה-8, ובסופו של דבר התפתח ל-$ בקו בודד.
תיאוריות אחרות מקשרות אותו לעמודי הרקולס על מטבעות קולוניאליים ספרדיים, או לקיצור של "US" שנכתב עם ה-U מעל ה-S. מה שבטוח הוא שעד שארה"ב אימצה את הדולר כמטבע בשנת 1785, הסמל כבר היה בשימוש לא רשמי במסמכים פיננסיים.
% - מתמטיקה מימי הביניים
סימן האחוז התפתח כנראה מקיצור סוחרים איטלקי. בכתבי יד מימי הביניים, "per cento" (למאה) קוצר ל-"p 100" או "p c". עם הזמן, ה-"p" הפך לעיגול בראש הסמל, בעוד ש-"c" הפך לעיגול התחתון, מחוברים על ידי קו אלכסוני שהחליף את הקו האופקי המקורי.
הסמל זכה לשימוש נרחב עם עליית חישובי הריבית במערכות הבנקאות האירופאיות בתקופת הרנסנס, ומייצג פתרון מעשי לביטוי ערכים יחסיים.
* - מהערות כתבי יד להערות קוד
מקורה של הכוכבית (“אסטריסק") בכתבי יד יווניים עתיקים, שבהם סומנו קטעים ראויים לציון, ונגזר מ-"asteriskos", שמשמעותו "כוכב קטן". מעתיקים מימי הביניים אימצו אותה לסימון השמטות או תיקונים בטקסטים.
בעידן המחשב, הכוכבית קיבלה תפקידים חדשים: כתו כללי בפונקציות חיפוש, אופרטור כפל בשפות תכנות, ודרך לציין תיקונים או הערות שוליים בתקשורת דיגיטלית. הרב-גוניות שלה לאורך מאות שנים מדגימה כיצד סמלים פשוטים יכולים להסתגל להקשרים טכנולוגיים חדשים תוך שמירה על הפונקציה הבסיסית שלהם.
סמלים כמוצגים תרבותיים
סמלים אלה חושפים כיצד תקשורת כתובה מסתגלת ברציפות לצרכים אנושיים לאורך צרכים טכנולוגיים משתנים. מה שהחל כקיצורי דרך בכתב יד עבור סוחרים או סופרים התפתח לרכיבים קריטיים בזהות דיגיטלית ומערכות תקשורת גלובליות.
כאשר אנו יוצרים במהירות סמלים חדשים ואימוג'ים לעידן הדיגיטלי, אנו ממשיכים מסורת של אבולוציה טיפוגרפית שמתמשכת עד לציוויליזציות עתיקות — הוכחה לכך שחדשנות בתקשורת אנושית תמיד הונעה על ידי התאמה יצירתית של סימנים פשוטים כדי לשרת מטרות מורכבות.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו