באמצע המדבר האוסטרלי, תחת שמש קופחת שמגיעה לטמפרטורות של מעל 40 מעלות צלזיוס, שוכנת עיירה שונה מכל מה שראיתם: קוּבֶּר פֶּדי. זו לא סתם עיירה – רוב תושביה חיים מתחת לאדמה, בבתים חצובים בסלע, במקום שבו החום הבלתי נסבל של פני השטח לא מגיע אליו. הסיפור של קובר פדי הוא שילוב מרתק של הישרדות אנושית, גאונות הנדסית ותרבות ייחודית שצמחה במקום הכי לא צפוי.
קובר פדי, שנמצאת בדרום אוסטרליה, נוסדה ב-1915 לאחר גילוי מרבצי אופאל – אבן חן צבעונית שמשכה כורים מרחבי העולם – באזור. אך החום הקיצוני והמחסור במים הפכו את החיים על פני השטח כמעט לבלתי אפשריים. לכן, הכורים החלו לחצוב את בתיהם בתוך הגבעות, ויצרו מערות מגורים שנקראות מַחפּוֹרוֹת (dugouts). בתים אלה, שנחצבו בסלעי אבן החול והחמר, שומרים על טמפרטורה קבועה של כ-22 מעלות כל השנה, ללא צורך במזגנים. כיום, כ-60% מתושבי העיירה – כ-3,500 איש – חיים מתחת לאדמה, והמחפורות כוללים חדרי שינה, מטבחים ואפילו כנסיות מפוארות.
החיים בקובר פדי הם תערובת של מסורת ומודרניות: לצד הבתים התת-קרקעיים, יש בעיירה כנסיות, מוזיאונים, חנויות ואפילו מלון תת-קרקעי למבקרים. אחת הכנסיות, סנט פיטר ופול, היא דוגמה מרהיבה לאדריכלות תת-קרקעית, עם קירות חצובים שמעוטרים בגוונים הטבעיים של הסלע. התושבים, שמכנים את עצמם כורי אופאל, ממשיכים לכרות את החומר, והעיירה אחראית לכ-70% מייצור האופאל העולמי. עם זאת, החיים בה אינם קלים – הכרייה מסוכנת, והבידוד הגיאוגרפי יוצר אתגרים חברתיים ולוגיסטיים.
מה שמייחד את קובר פדי הוא הקהילה שלה. התושבים מגיעים מיותר מ-40 מדינות, כולל יוון, איטליה וסרביה, מה שהופך את העיירה לפסיפס תרבותי. פסטיבלים מקומיים, כמו מרוץ הגמלים השנתי, ושווקים תת-קרקעיים מחזקים את תחושת השייכות. עם זאת, העיירה מתמודדת עם אתגרים כמו ירידה בביקוש לאופאל ועזיבת צעירים לערים הגדולות. כדי להתמודד, העיירה משקיעה בתיירות, ומציעה סיורים במכרות, לינה במחפורות וחוויות תרבותיות.
קובר פדי היא יותר מסתם עיירה – היא עדות ליכולת האנושית להסתגל לתנאים קיצוניים. בעולם שבו שינויי האקלים הופכים את החום במקומות רבים לבלתי נסבל, אולי אפשר ללמוד מהתושבים שמצאו מקלט מתחת לאדמה איך החיים יכולים לפרוח גם בתנאים מאוד לא ידידותיים.
הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו