"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש לכם באג במחשב? המקור פחות מגעיל ממה שחשבתם

כידוע, המילה "באג" פירושה באנגלית חרק, ובאמת קיים סיפור על מחשב מוקדם שמפעיליו מצאו בו חרק – אלא שזה לא היה ג’וק, וזה גם לא המקור לשימוש במילה בתחום הטכנולוגיה

,עודכן
0השמעה
חרק בתוך מחשב. צילום: פידי באמצעות Midjourney

כשמשהו משתבש בתוכנה ואנחנו קוראים לזה "באג", אנחנו משתמשים במונח כל כך מוכר שנדמה שהוא תמיד היה שם. באותה מידה, נדמה לנו שאנחנו יודעים מאיפה היא הגיעה – אבל למעשה, למרות שקיים סיפור אמתי שאפשר להסתמך עליו, הוא לא המקור למילה "באג" במחשבים.

הסיפור המדובר אירע ב-9 בספטמבר 1947, במעבדה של אוניברסיטת הרווארד. שם פעל מארק II – אחד המחשבים המוקדמים בעולם, שמילא חדר שלם בממסרים, צינורות ואלפי חיבורים. באותו יום, המחשב הפסיק לעבוד, והטכנאים התחילו לחפש את הבעיה. אחרי חיפוש מתסכל, הם גילו את הסיבה: עש קטן נתקע בממסר חשמלי וגרם לקצר. הם הוציאו את החרק, הדביקו אותו בדבק סלוטייפ ביומן התחזוקה, וכתבו בצחוק: "הבאג הראשון שנמצא". התקרית הזו הפכה לאגדה, והמילה "באג", שמשמעותה "חרק" באנגלית, הפכה למונח המקובל לתיאור תקלות בתוכנה או בחומרה.

אבל האמת היא שהשימוש במילה "באג" לתיאור בעיות טכניות עוד לפני המקרה המסוים הזה; במאה ה-19, מהנדסים השתמשו במונח "באג" כדי לתאר תקלות במכונות, והמילה הופיעה אפילו במכתבים של תומס אדיסון. בנוסף, אפילו התקבלה בקרב אנשי התחום מילה נוספת: "דיבוג" (debugging), שפירושה תהליך מציאת ותיקון תקלות בתוכנה. כיום, דיבוג הוא חלק מרכזי בפיתוח תוכנה, ומתכנתים משתמשים בכלים מתקדמים כדי "לצוד" באגים.

למרות כל זה, הסיפור על העש במארק II פשוט הפך את המונח מכזה שמשמש אנשי מקצוע באופן שרירותי לכזה שאפשר פתאום לייחס לו משמעות מילולית וכך להנגיש אותו לכולם. אותו מקרה גרם למונח להתפשט במהירות, כ”מקרה הראשון של באג אמתי”. המילה "באג" התאימה ממילא לעולם המחשבים, משום שתקלות בתוכנה יכולות להיות קטנות, חמקמקות וקשות לאיתור – ממש כמו חרק שמסתתר במכונה, והסיפור היה פשוט דרך להמחיש זאת.

העש ההוא, אגב, מוצג עד היום בתוך יומן הניהול של המחשב במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית, ומהווה תזכורת לכך שגם המכונות הכי מתקדמות יכולות להתקלקל בגלל משהו קטן.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר