כשמשהו משתבש בתוכנה ואנחנו קוראים לזה "באג", אנחנו משתמשים במונח כל כך מוכר שנדמה שהוא תמיד היה שם. באותה מידה, נדמה לנו שאנחנו יודעים מאיפה היא הגיעה – אבל למעשה, למרות שקיים סיפור אמתי שאפשר להסתמך עליו, הוא לא המקור למילה "באג" במחשבים.
הסיפור המדובר אירע ב-9 בספטמבר 1947, במעבדה של אוניברסיטת הרווארד. שם פעל מארק II – אחד המחשבים המוקדמים בעולם, שמילא חדר שלם בממסרים, צינורות ואלפי חיבורים. באותו יום, המחשב הפסיק לעבוד, והטכנאים התחילו לחפש את הבעיה. אחרי חיפוש מתסכל, הם גילו את הסיבה: עש קטן נתקע בממסר חשמלי וגרם לקצר. הם הוציאו את החרק, הדביקו אותו בדבק סלוטייפ ביומן התחזוקה, וכתבו בצחוק: "הבאג הראשון שנמצא". התקרית הזו הפכה לאגדה, והמילה "באג", שמשמעותה "חרק" באנגלית, הפכה למונח המקובל לתיאור תקלות בתוכנה או בחומרה.
אבל האמת היא שהשימוש במילה "באג" לתיאור בעיות טכניות עוד לפני המקרה המסוים הזה; במאה ה-19, מהנדסים השתמשו במונח "באג" כדי לתאר תקלות במכונות, והמילה הופיעה אפילו במכתבים של תומס אדיסון. בנוסף, אפילו התקבלה בקרב אנשי התחום מילה נוספת: "דיבוג" (debugging), שפירושה תהליך מציאת ותיקון תקלות בתוכנה. כיום, דיבוג הוא חלק מרכזי בפיתוח תוכנה, ומתכנתים משתמשים בכלים מתקדמים כדי "לצוד" באגים.
למרות כל זה, הסיפור על העש במארק II פשוט הפך את המונח מכזה שמשמש אנשי מקצוע באופן שרירותי לכזה שאפשר פתאום לייחס לו משמעות מילולית וכך להנגיש אותו לכולם. אותו מקרה גרם למונח להתפשט במהירות, כ”מקרה הראשון של באג אמתי”. המילה "באג" התאימה ממילא לעולם המחשבים, משום שתקלות בתוכנה יכולות להיות קטנות, חמקמקות וקשות לאיתור – ממש כמו חרק שמסתתר במכונה, והסיפור היה פשוט דרך להמחיש זאת.
העש ההוא, אגב, מוצג עד היום בתוך יומן הניהול של המחשב במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית, ומהווה תזכורת לכך שגם המכונות הכי מתקדמות יכולות להתקלקל בגלל משהו קטן.
הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו