איך סבתא ניצולת שואה הפכה לאיום על יציבות המדינה?

העולם חווה במאה האחרונה מהפכה דמוגרפית חסרת תקדים: לראשונה בהיסטוריה האנושית, מספר האנשים מעל גיל 65 צפוי לעלות על מספר הילדים מתחת לגיל 5 בעשור הקרוב. תוחלת החיים הממוצעת עלתה בלמעלה מ-20 שנה במאה האחרונה, ובמדינות המפותחות, מי שמגיע לגיל 65 כיום צפוי לחיות בממוצע עוד כ-20 שנה. מגמה זו יוצרת מציאות כלכלית חדשה, המכונה "כלכלת אריכות החיים", עם השלכות מרחיקות לכת על יחידים, עסקים, ואפילו על מדינות.

אחד האתגרים המרכזיים של כלכלת אריכות החיים הוא מימון תקופת הפרישה המתארכת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שמרבית האנשים אינם חוסכים מספיק כדי לשמר את רמת החיים שלהם לאורך 20-30 שנות פרישה. המודל המסורתי של עבודה-פרישה עובר טרנספורמציה, עם עלייה במספר ה"פורשים החוזרים" – אנשים המשלבים תעסוקה חלקית או גמישה עם פרישה הדרגתית. סקר שנערך ב-2023 הראה כי כ-40% מהפורשים במדינות המפותחות חוזרים לעבוד בצורה כלשהי, לרוב במשרות חלקיות או כיועצים עצמאיים.

מערכות הפנסיה והביטוח החברתי/לאומי נמצאות תחת לחץ הולך וגובר. היחס בין עובדים פעילים למקבלי קצבאות הולך ומצטמצם, דבר המאיים על היציבות הפיננסית של מערכות הפנסיה הציבוריות ברחבי העולם. כלכלנים מזהירים כי ללא רפורמות מקיפות, מדינות רבות עלולות להיקלע למשבר תקציבי חמור בעשורים הקרובים. בארץ המצב כואב במיוחד, מפני שרבים מאותם קשישים שקצבת הביטוח הלאומי מתקשה לפרנס הם ניצולי (ובעיקר ניצולות, בשל תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים) שואה, שהמדינה הבטיחה להם שלא ירעבו יותר כמו בגטאות ומחנות המוות, אך משלמת להם סכומים מגוחכים בסטנדרטים של היום, שמאלצים אותם לבחור בין ארוחת צהריים לבין תשלום חשבון מים.

יפן, המדינה עם שיעור הקשישים הגבוה ביותר בעולם, מהווה מקרה מבחן למגמה זו, כאשר הוצאות הפנסיה והבריאות מהוות כבר כיום למעלה מ-40% מתקציב המדינה.

במקביל, כלכלת אריכות החיים פותחת הזדמנויות כלכליות משמעותיות: השוק העולמי למוצרים ושירותים המיועדים לאוכלוסייה המבוגרת מוערך בכ-17 טריליון דולר בשנה, והוא צפוי להכפיל את עצמו בתוך עשור. תחומים כמו טכנולוגיות רפואיות מותאמות גיל, פתרונות דיור לגיל השלישי, מוצרי פנאי ותיירות לקשישים, ופתרונות פיננסיים ייעודיים צומחים בקצב מהיר. חברות המשכילות לזהות את הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה המבוגרת הפעילה – המכונה לעיתים "הכסף הכסוף" – נהנות מיתרון תחרותי משמעותי.

הסקטור הפיננסי עובר אף הוא התאמות משמעותיות; מוצרים פיננסיים חדשניים המשלבים ביטוח סיעודי, קרנות פנסיה המותאמות לתוחלת חיים ארוכה, ומכשירי השקעה המספקים הגנה מפני אינפלציה ותנודתיות שוק לטווח ארוך, הופכים לנפוצים יותר. בנוסף, הביקוש לייעוץ פיננסי מקצועי עולה, כאשר אנשים מחפשים אסטרטגיות מורכבות יותר לניהול נכסיהם לאורך יותר שנים.

ברמה המאקרו-כלכלית, חוקרים מזהים השפעות על מבנה שוק העבודה, דפוסי צריכה, והרכב השקעות. שוק העבודה צפוי להתאפיין במחסור גובר בעובדים במדינות עם שיעורי ילודה נמוכים, דבר שעשוי להוביל לעלייה בשכר בענפים מסוימים ולהאצת האוטומציה; דפוסי הצריכה משתנים, עם הסטה מצריכת מוצרים לצריכת שירותים, במיוחד בתחומי הבריאות, הפנאי והתרבות; בשוקי ההון, ניכרת העדפה גוברת להשקעות המניבות הכנסה שוטפת על פני השקעות צמיחה – מאפיין שאופייני לצרכים של אוכלוסייה מבוגרת יותר.

אתגר נוסף הוא אי-השוויון הכלכלי בגיל מבוגר. מחקרים מראים כי פערים סוציו-אקונומיים נוטים להתרחב עם הגיל, כאשר אנשים ללא חסכונות מספקים או זכויות פנסיה נאותות נקלעים למצוקה כלכלית בגיל מבוגר. מדיניות ציבורית המתמודדת עם אתגר זה היא קריטית למניעת התרחבות פערים חברתיים.

מדינות שונות מפתחות גישות שונות להתמודדות עם אתגרי כלכלת אריכות החיים. סינגפור, למשל, מיישמת מודל חדשני של חיסכון פנסיוני חובה, לצד תכניות לשילוב מחדש של עובדים מבוגרים בשוק העבודה. במקביל, מדינות סקנדינביה מתמקדות בפיתוח רשתות ביטחון סוציאלי חזקות לצד רפורמות בשוק העבודה המעודדות תעסוקת מבוגרים.

אם כן, תוחלת החיים העולה מהווה אתגר משמעותי מאוד לכלכלה העולמית, אך גם פותחת הזדמנויות חדשות. הבנת השינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם הפיננסיות היא קריטית לא רק עבור קובעי מדיניות ועסקים, אלא גם עבור יחידים המתכננים את עתידם הכלכלי.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.