את החלק הזה לא הצליחו להסביר מדעית. "נד המים". צילום: GettyImages

קריעת ים סוף: האם אפשר להסביר אותה באופן מדעי?

אחד הניסים המפורסמים בהיסטוריה אירע, לפי המסורת, מחרתיים לפני 3,337 שנים. אבל האם ניתן להסביר אותו בדרך שאינה מעל לדרך הטבע?

[object Object]

בשבת המתקרבת נחגוג 3,337 שנים לקריעת ים סוף, שאירעה לפי המסורת שבוע בדיוק אחרי יציאת מצרים, ב-כ"א ניסן של שנת 2,448 לבריאת העולם, לפי מניין האדם הראשון. כידוע, התנ"ך מתאר איך רוחות שנמשכו כל הלילה הבקיעו את ים סוף לשניים, כאשר המים עומדים כחומה משני צידי שביל שנפער עבור בני ישראל, ומייד לאחר שסיימו לחצות אותו – ‘נפל’ קיר המים וקבר את פרעה וצבא מצרים במצולות.

ב-300 השנים בערך שעברו מאז תחילת עידן ההשכלה והנאורות, מנסים יהודים ולא-יהודים למצוא מגוון הסברים "טבעיים" – כלומר כאלה שמתיישבים עם הפיזיקה כפי שהיא מוכרת לנו כיום – לאירוע הזה. האם יתכן שיש בכלל הסבר מדעי מתקבל על הדעת לסיפור המדהים הזה?

ההסברים המדעיים האפשריים

מספר חוקרים הציעו הסברים "טבעיים" לתופעה המתוארת בספר שמות פרק י”ד:

רוחות חזקות: מחקר שפורסם ב-2010 על ידי מדענים מאוניברסיטת קולורדו בבּוֹלְדֶר הציע שרוחות מזרחיות חזקות במהירות של כ-100 קמ"ש, הנושבות לאורך זמן, מסוגלות לדחוף מים ולחשוף זמנית קרקעית ים רדודה. תופעה הידועה כ"wind setdown" יכולה ליצור נתיב יבש באזורים מסוימים לפרק זמן מוגבל.

גאות ושפל קיצוניים: תיאוריה אחרת מייחסת את התופעה לשילוב של גאות ושפל קיצוניים באזור מפרץ סואץ, שיכלו לחשוף זמנית נתיב יבש.

פעילות געשית: חוקרים מסוימים טוענים שפעילות וולקנית באזור יכלה לגרום לתופעות של נסיגת מים זמנית, ולאחר מכן חזרתם למקומם בצורה פתאומית.

מיקום גיאוגרפי מיוחד: ישנן השערות לגבי מיקומים ספציפיים באזור מפרץ סואץ או ים סוף, שבהם תנאים גיאוגרפיים ייחודיים יכולים לאפשר חציית מים בתנאים מסוימים.

מה לא ניתן להסביר מדעית

למרות ההסברים המדעיים, היבטים מרכזיים בסיפור נותרים מחוץ להסבר מדעי מלא:

עיתוי מדויק: הופעת התופעה בדיוק ברגע הנכון, כאשר בני ישראל עמדו לפני הים והמצרים רדפו אחריהם, מוסיפה ממד של כוונה והשגחה, מאחר שקשה להסביר איך אדם כלשהו בעידן ההוא יכול היה לצפות מראש איזושהי מהתופעות המדעיות מהחלק הקודם.

“נד המים”: התיאור המקראי, לפיו "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", מצביע על תצורה שלא תואמת לאף תופעת טבע מוכרת, כולל אלו שתוארו למעלה.

היקף האירוע: חציית מעל מיליון איש (לפי המניין שמגיע בהמשך, לאחר יציאת מצרים מנה עם ישראל 600,000 גברים בגילאי צבא – הוסיפו לזה נשים, ילדים וזקנים והמספר צריך להיות משהו בין 2 מיליון ל-3 מיליון) דרך נתיב ימי שהפך ליבשה, בטווח זמן קצר, הוא אירוע שקשה למצוא לו הסבר "טבעי" כלשהו שיניח את הדעת.

טביעת צבא מצרים: כפי שציינו, סגירת הים בדיוק על הצבא המצרי לאחר שבני ישראל עברו בבטחה גם הוא קשה להסבר טבעי מלא.

בין מדע לאמונה

יתכן שהאירוע משלב אלמנטים טבעיים עם התערבות אלוהית; תופעות טבע נדירות שהתרחשו בעיתוי מדויק ובאופן מיוחד יכולות להיחשב כנס על-טבעי. ייתכן אף שהצורה שבה מסופר הסיפור בתורה מערבת היסטוריה עם אלמנטים מופרזים שנועדו להעביר מסרים עמוקים יותר מעובדות טכניות על הדרך שבה יצאו בני ישראל ממצרים. ההבדל בין ראייה מדעית לראייה אמונית אינו בהכרח בשאלה מה התרחש, אלא בשאלת המשמעות והכוונה שמאחורי האירועים.

קריעת ים סוף נותרת, ותיוותר ככל הנראה עוד זמן רב, אירוע שחומק מהסברים מדויקים, ומדגים את המורכבות שבניסיון המודרני ליישב בין מסורת דתית לידע המדעי העכשווי.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו