"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם העור באמת יכול להפוך לירוק כמו ב'מרשעת'? האמת על כלורוזה

כשמכשפת המערב אלפבה מ'מרשעת' הפכה לסמל של עור ירוק, נדמה היה שזהו רק קסם תיאטרלי • אך במאה ה-19, "המחלה הירוקה" הייתה מציאות רפואית מטרידה • כלורוזה, תעלומה נשכחת של נערות צעירות, עוררה שאלות: האם עור ירוק אפשרי באמת?

,עודכן
0השמעה
מיתוס או מציאות? נעור פנים ירוק בתקופה הוויקטוריאנית. צילום: המחשה - גרוק

האם עור אדם יכול להפוך לירוק כמו בסיפור העל-זמני'מרשעת'? אם תבחנו את התיאורים הרפואיים מהמאה ה-19, תגלו שהיו מי שהאמינו שכן. תופעה המכונה"כלורוזיס", או בשמה העממי "האנמיה הירוקה", זכתה בעבר לתשומת לב רבה, במיוחד אצל נערות צעירות. אלא שהיום היא נחשבת "מחלה אבודה" שהשתרשה בעיקר בתרבות הרפואית ההיסטורית והמיתוסים.

מהי כלורוזיס?

כלורוזיס, מהמילה היווניתchlorosשפירושה ירוק, הייתה אבחנה רפואית שנפוצה בעיקר במאה ה-19 והוקדשה בעיקר לנשים צעירות בגיל ההתבגרות. התסמין המרכזי היה חיוורון עור, שלעיתים תואר כגוון ירקרק, לצד עייפות כרונית, חוסר תיאבון, חולשה ובעיות מחזור. ברוב המקרים, מחלה זו נקשרה למחסור בברזל, המוביל לאנמיה קלאסית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו ב"מרשעת",צילום: מתוך הסרט

האם העור באמת הפך ירוק?

רופאים וחוקרים שתרמו להבנת האנמיה והכלורוזיס כמותומאס סידנהם (1624–1689),רופא אנגלי שנודע כ"היפוקרטס האנגלי", תרם רבות לתיעוד תסמיני אנמיה והניח את היסודות להבנת מחלות דם, ופרנסואה מז'נדי (1783–1855),פיזיולוג צרפתי שנחשב לחלוץ הרפואה הניסויית אשר חקר את מערכת הדם והניח את היסודות להבנת תפקוד הדם והמערכת החיסונית, מה שסייע בהבנת מצבים כמו אנמיה, מצאו כי הטענה לעור ירקרק הייתה מוגזמת במידה רבה.

הם גרסו כי התיאורים המוקדמים, שהתבססו בעיקר על תצפיות, ככל הנראה נבעו מאור גרוע, דמיון תרבותי, או פרשנות לקויה של עור חיוור עם גוון אפרפר-צהבהב שנפוץ באנמיה חמורה.

עם התפתחות הרפואה המודרנית, התברר שכלורוזיס לא הייתה מחלה נפרדת אלא ביטוי לאנמיה מחוסר ברזל. טיפולים כמו שינוי תזונתי וצריכת תכשירי ברזל, שיפרו כבר אז את מצבן של החולות.

נשים צעירות בתקופה הוויקטוריאנית נחשבו לשבריריות ורומנטיות,צילום: המחשה - אידאוגרם

מיתוס או תרבות?

פריחת הכלורוזיס קשורה גם להיבטים חברתיים ותרבותיים. נשים צעירות בתקופה הוויקטוריאנית נחשבו לשבריריות ורומנטיות, ואפילו חולשה פיזית כמו אנמיה הפכה לסמל סטטוס, שמעיד על חיים מעודנים ומוגנים. כך, "המחלה הירוקה" הפכה לחלק מהנרטיב החברתי של התקופה, בעוד שהפתרונות הפשוטים – כמו תזונה עשירה בברזל – היו בהישג יד.

העור הירקרק נותר בגדר מיתוס, שחי בעיקר בספרות ובתרבות הפופולרית

מה נותר מהכלורוזיס כיום?

בימינו, אנמיה מחוסר ברזל היא תופעה רפואית ידועה ומטופלת היטב, במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות. מחקרים מהשנים האחרונות, כמו זה שהתפרסם בכתב העת של מאיו קליניק, מרכז רפואי אקדמי מוביל עולמי המתמקד בטיפול רפואי מתקדם, מחקר וחינוך, מצביעים על הקשר בין מחסור בברזל לסימפטומים כמו עייפות קיצונית וחיוורון. עם זאת, העור הירקרק נותר בגדר מיתוס, שחי בעיקר בספרות ובתרבות הפופולרית.

אז למה הזכרנעו את 'מרשעת'?

התיאור המפורסם של המכשפה הירוקה ב'מרשעת' אולי מבוסס על אותה השראה של מיתוסים רפואיים ישנים, אך הוא מסמל משהו הרבה יותר גדול: איך תרבות ומדע שלובים יחד ומעצבים נרטיבים שיכולים להישאר איתנו למשך דורות.

ירוק כן היה בעיניים. אילוסטרציית AI של אישה ויקטוריאנית,

מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית ChatGPT:

Mayo Clinic Proceedings, 2018 – מחקרים עדכניים על אנמיה ומחסור בברזל.

"The History of Chlorosis" – מאמר מחקר מאת דר' פטריק ויליאמס, פורסם ב-Journal of Medical History, 2003.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר