"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ד"ר פרנקנשטיין: למה חוקרים בנו ברווזים ‘זומבים’ מעופפים?

"כל החיות שהשתמשנו בהן נרכשו דרך מפחלצים מוסמכים, ואנו מבטיחים שכל בעל חיים ששימש מת באופן טבעי", אמרו המדענים שהכניסו מנועים לגופות של ציפורים מפוחלצות

,עודכן
0השמעה
ברווז רובוט. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX.1

חוקרים במכון הטכנולוגי של ניו-מקסיקו פיתחו רחפנים שמוסווים בגופם של ברווזים מפוחלצים. צוות המחקר, בראשות ד"ר מוסטפא חסנאליאן, מרצה במחלקה להנדסה מכנית במכון, השקיע את השנתיים האחרונות בפיתוח הטכנולוגיה, שמיועדת לשיפור המעקב אחר חיות בר על ידי התמזגות טבעית בסביבה והפחתת הפרעות.

הרחפנים כוללים כנפיים נעות, שבנויות מחלקי פסיונים (קבוצת ציפורים הקרובה לתרנגולים) וברווזים. כדי ליצור מראה ‘טבעי’, בחנו החוקרים את תנועות הכנפיים וכוחות העילוי והדחף. "אנו שואפים להשיג תמונות וסרטונים ברזולוציה גבוהה לצורך מחקר של חיות בר ולימוד התנהגות ציפורים" אמר ד"ר חסנאליאן.

השימוש ברחפנים מסורתיים למעקב אחר חיות בר מציג אתגרים – בעיקר בשל הרעש שהם מייצרים. "אם אתה עוקב אחרי פילים באפריקה, הרעש לעיתים קרובות מפחיד את בעלי החיים וגורם להם להתפזר", הסביר חסנאליאן. באמצעות הפוחלצים, הצוות שואף ליצור רחפנים שאינם מפריעים לחיי הבר. בנוסף לרחפנים המעופפים, הצוות פיתח כלי שיט זעיר המחקה את תנועת הברווזים במים. חסנאליאן הסביר כי "הצורה הטבעית ומבנה הנוצות של ברווז אמיתי מפחיתים את ההתנגדות למים, ומאפשרים תנועה חלקה ויעילה יותר במים".

הצוות מדגיש כי הציפורים המשמשות בפרויקט לא נהרגו לצורך כך. "כל החיות שהשתמשנו בהן נרכשו דרך מפחלצים מוסמכים, ואנו מבטיחים שכל בעל חיים ששימש מת באופן טבעי", הסביר חסנאליאן. הוא הודה כי "האפשרות שכל טכנולוגיה תנוצל בדרכים לא מכוונות היא דאגה מוצדקת”, והוסיף כי "המחקר שלנו שואף לתמוך ביוזמות מדעיות וסביבתיות".

בנוסף לציפורים, הצוות חוקר עיצובים נוספים בהשראת נחשים, לטאות וקרפדות, במטרה ליצור כלים מתוחכמים יותר, המסוגלים לטפס ולקפוץ. הם גם מתכננים רחפני שן-ארי שמיועדים לסייע בפיזור זרעים. "הדבורים בסכנת הכחדה... יש להן תפקיד חשוב מאוד בפיזור זרעים", אמר חסנאליאן. "רחפני שן-הארי שאנו מפתחים יוכלו לשמש לפיזור זרעים, ורחפני הציפורים יכולים לשאת אותם בדרכים ידידותיות יותר לטבע".

הצוות מתכוון לקבל אישורים לטוס עם הרחפנים בסביבות לא-מדומות, כדי לבחון כיצד בעלי חיים אמיתיים יגיבו אליהם. עד כה, הניסויים נערכו בסביבות מבוקרות בקמפוס המכון הטכנולוגי של ניו-מקסיקו. "אנו יודעים שהם עשויים להיות מותקפים על ידי ציפורים אחרות - אבל זה חלק מהטבע", אמר חסנאליאן.

מקורות:USA Today, The Economic Times, Business News, Ocala Star-Banner, IFLScience, Scienze Notizie.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר