לא סתם קוראים לזה "כרס בירה": האמת על המשקה הפופולרי

מחקר חדש שנערך בארה"ב חושף ממצאים מדאיגים לגבי הקשר בין העדפות משקאות אלכוהוליים לאיכות התזונה. המחקר מצא כי אנשים השותים בירה בלבד נוטים לאמץ הרגלי תזונה פחות בריאים בהשוואה לאלה ששותים גם יין ומשקאות חריפים אחרים. Claude עוזרת לנו להבין איך בירה הפכה לסמל להשמנה.

המחקר, שנערך בהובלת ד"ר פֶּנג-שֶנג טינג מאוניברסיטת טוליין בלואיזיאנה, ניתח נתונים של יותר מ-1,900 שותי אלכוהול. החוקרים בחנו את הקשר בין סוג המשקה האלכוהולי המועדף לבין ציוני מדד התזונה הבריאה, תוך התחשבות בגורמים דמוגרפיים ואורח חיים.

שותי בירה קיבלו ציון נמוך ב-3.12 נקודות במדד התזונה הבריאה (HEI) בהשוואה לשותי יין. הציון הממוצע של שותי בירה היה 49.3, לעומת 51.9 בקרב כלל המדגם ו-55.1 בקרב שותי יין בלבד. שותי בירה נטו גם להיות בעלי הכנסה נמוכה יותר, שיעורי עישון גבוהים יותר ופעילות גופנית מועטה יותר, מה שמלמד על בריאות כללית גרועה בהשוואה לשותי משקאות מגוונים יותר.

"שימוש יתר באלכוהול הוא הגורם המוביל לשחמת בארה"ב", מסבירה ד"ר מדלין נובאק, אחת ממחברי המחקר. "הממצאים שלנו מדגישים את החשיבות של הבנת הקשר בין צריכת אלכוהול לתזונה לקויה".

החוקרים משערים כי הנורמות התרבותיות והחברתיות סביב שתיית משקאות שונים משפיעות על הרגלי האכילה. למשל, יין נצרך לרוב עם ארוחה מלאה, בעוד בירה מקושרת יותר עם חטיפים ומזון מהיר.

החוקרים ממליצים על קמפיינים חינוכיים ממוקדים, מודעות מוגברת להרגלי שתייה ושילוב משקאות אלכוהוליים עם מזונות בריאים יותר

למרות כל האמור, המחקר אינו יכול לקבוע סיבתיות ישירה בין צרית בירה לתזונה כללית לקויה. כמו כן, הנתונים נאספו לפני מגפת הקורונה, וייתכן שחסר ייצוג לקבוצות אוכלוסייה מסוימות ושגם קבוצות האוכלוסייה המיוצגות שינו מאז העדפות בעקבות השינויים החברתיים הנרחבים שעוררה המגיפה.