"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אחת ולתמיד: למה בעצם מזיזים את השעון פעמיים בשנה?
הלילה עברה ישראל משעון קיץ לשעון חורף – אבל למה בכלל אנחנו עושים את זה? הגרסאות לגבי מקורו ומטרתו של שעון הקיץ חלוקות. אספנו את המקובלות ביותר
מעבר משעון קיץ לשעון חורף . צילום: יהושע יוסף

אחת ולתמיד: למה בעצם מזיזים את השעון פעמיים בשנה?

הלילה עברה ישראל משעון קיץ לשעון חורף – אבל למה בכלל אנחנו עושים את זה? הגרסאות לגבי מקורו ומטרתו של שעון הקיץ חלוקות. אספנו את המקובלות ביותר

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שעון הקיץ, שאותו סיימנו הלילה, הוא נושא שמעורר דיון סוער בכל חצי שנה מחדש. יש מי שאוהבים אותו, יש מי שמתעבים אותו, וכמעט אין אדם שאין לו דעה בעניין. במסגרת אותם דיונים, נשאלת לא פעם השאלה האם מטרתו של שעון הקיץ עדיין רלוונטית – אלא שיש מספר גרסאות שונות מאוד לסיפור מקורו ומטרותיו של שעון הקיץ. ביקשנו מ-Claude לספר לנו על התיאוריות הנפוצות ביותר.

1. בנג'מין פרנקלין והחיסכון בנרות
אחד הסיפורים המפורסמים ביותר מייחס את הרעיון לבנג'מין פרנקלין, מהאבות המייסדים של ארה”ב והדמות על שטר 100 הדולרים. ב-1784, בעת שהותו בפריז, פרסם מאמר סאטירי בשם "הצעה כלכלית לחיסכון בנרות", שבה הציע להעיר את תושבי פריז מוקדם יותר כדי לנצל את שעות השמש ולחסוך בנרות בסוף היום. עם זאת, למעשה, פרנקלין לא הציע להזיז את השעה, אלא רק רמז בהומור שהצרפתים העצלנים לכאורה קמים מאוחר מדי.

2. ג'ורג' וורנון הדסון והחרקים בניו זילנד
ב-1895, ג'ורג' וֶרנון הַדסון, אנטומולוג חובב מניו זילנד, הציע לראשונה את הרעיון המודרני של שעון קיץ. הוא רצה שעות אור נוספות אחר הצהריים לאיסוף חרקים, אך טען את הטענה המוכרת לפיה יותר שעות יום יחסכו בשימוש בתאורה מלאכותית. הוא הגיש את הצעתו לחברה הפילוסופית של ולינגטון.

3. וויליאם ווילט והגולף הבריטי
גרסה פופולרית אחרת מייחסת את המצאת שעון הקיץ לבנאי הבריטי וויליאם ווילֶט. ב-1907, בעת רכיבה על סוסו בשעות הבוקר המוקדמות, הבחין שהתריסים בבתים רבים עדיין סגורים, למרות שהשמש כבר זרחה. זה הוביל אותו לפרסם חוברת תחת הכותרת "בזבוז אור היום", שבה הציע להזיז את השעונים קדימה בקיץ, כך שאנשים יקומו בשעה קרובה יותר לזריחה.

4. גרמניה והמלחמה העולמית הראשונה
למרות כל ההצעות המוקדמות, גרמניה הייתה המדינה הראשונה שאימצה באופן רשמי את שעון הקיץ, ב-30 באפריל 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאמצעי לחיסכון בפחם בזמן המלחמה. בריטניה ומדינות אחרות החלו להחיל את הנוהג זמן קצר לאחר מכן.

5. המיתוס החקלאי
אחת האגדות הנפוצות ביותר היא שהשינוי נעשה עבור חקלאים. למעשה, החקלאים היו דווקא ממתנגדיו הגדולים של שעון הקיץ, שכן הוא שיבש את לוח הזמנים הטבעי של בעלי החיים והעבודה החקלאית.

אם כן, החל ממלחמה בעצלנות ועד איסוף חרקים, לשעון הקיץ יש היסטוריה מתועדת מורכבת, שמקשה מאוד להגדיר את המקור והמטרה המוחלטים שלו. הדבר היחיד שניתן לומר בוודאות הוא שבשנים האחרונותיותר ויותר מדינות מכריזות כי הזזת השעון אינה משרתת כיום כל מטרה, ומחליטות להישאר עם אותו אזור זמן כל השנה(ואגב, ברוב המקרים אזור הזמן הקבוע הוא שעון הקיץ של אותה מדינה, ולא שעון החורף).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...