"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגידול המפתיע שעשוי להציל את האנושות: חומוס

המאכל המזרח-תיכוני האהוב הוכתר ע"י מחקר חדש כגורם מפתח בהבטחת עתיד הביטחון התזונתי של האנושות, בזכות כמה תכונות שהופכות אותו לאידיאלי בעולם הולך ומתחמם

, עודכן
0השמעה
חומוס. צילום: רפאל בן ארי

שינויי האקלים מאיימים על הביטחון התזונתי, וכעת מחקר חדש מחציע פתרון מפתיע: חומוס. צוות מחקר בינלאומי בהובלת פרופסור ווֹלְפְרַם וֶקְווֶרְת מאוניברסיטת וינה באוסטריה טוען כי המאכל האהוב כל כך ע"י ישראלים עשוי להיות המפתח להתמודדות עם אתגרי החקלאות העתידית. Claude עוזרת לנו לעכל את הבשורה.

מדוע החומוס כל כך חשוב?

המחקר, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Plant Biotechnology Journal, הראה כי הקטנייה הלאומית עמידה במיוחד לתנאי בצורת. בעידן של שינויי אקלים, תכונה זו הופכת אותה לגידול אטרקטיבי במיוחד. היא גם יעילה מאוד בשימוש בחנקן, שהופך את גידולה לבר-קיימא יותר מיבולים אחרים. בנוסף, החומוס מכיל כמות גבוהה של חלבון, מה שהופך אותו למקור מזון חשוב. כמו כן, בניגוד למגמה העולמית של צמצום המגוון הגנטי בגידולים חקלאיים, החומוס מציע מגוון רחב של זנים עם תכונות שונות. הוא גם ניתן לגידול בהצלחה באזורים שונים – חקלאיים או עירוניים.

המחקר

החוקרים בדקו את ההבדלים הטבעיים בין זני חומוס שונים ואת עמידותם לתנאי בצורת. הם השתמשו במדד רגישות לעקה כדי להעריך את ההשפעות של עקת בצורת על היבול, וזיהו זנים שמתפקדים הכי טוב בתנאי עקה. הצוות השתמש בבינה מלאכותית, סטטיסטיקה רבת-משתנים ומודלים כדי לזהות סמנים ומנגנונים לחוסן טוב יותר בפני עקת בצורת.

השלכות עתידיות

המחקר מדגיש את הפוטנציאל של החומוס כגידול מפתח בעתיד החקלאות העולמית. עם יכולתו לשגשג בתנאי בצורת, תכולת החלבון הגבוהה והתאמתו לחקלאות עירונית, החומוס מציע פתרון אפשרי לאתגרים הגדולים של ביטחון תזונתי וקיימות חקלאית.

עד כה, החומוס לא נמנה בין תשעת הגידולים העיקריים המזינים את העולם. מחקר זה מציע כי כדאי, וצריך, לשנות זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר