"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מריה קארי חשפה בלי כוונה את סוד ההסמקה

בזכות הזמרת האמריקאית וכמה ממעריצותיה הצעירות התגלו פרטים חדשים על מה שגורם לנו להסמיק

,עודכן
0השמעה
מריה קארי. צילום: GettyImages

מחקר חדשני ובלתי שגרתי של קבוצת חוקרים מהולנד ומאיטליה, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B, חושף תובנות מרתקות על תופעת ההסמקה – ומריה קארי שיחקה בו תפקיד בלי לדעת על כך. על הקשר בין הזמרת הגדולה מהחיים למחקר נספר בעזרת Claude.

המחקר, שכלל 40 נערות ונשים צעירות, התבסס על משימה מביכה במיוחד: שירת קריוקי של ארבעה שירים מאתגרים, ביניהם "All I Want for Christmas is You" של מריה קארי. לאחר ההקלטה, המשתתפות צפו בסרטונים של עצמן שרות, וכן בהקלטות של משתתפות אחרות ושל זמרת מקצועית בת גילן מבצעות את אותם שירים. במהלך הצפייה,

בעת הצפייה, ביצעו החוקרים סריקת fMRI למדידת הפעילות המוחית ומדדו את טמפרטורת הלחיים של המשתתפות כאינדיקציה להסמקה. התוצאות היו שהמשתתפות הסמיקו יותר כשצפו בעצמן שרות לעומת צפייה באחרות. יתרה מזאת, ככל שהמשתתפות הסמיקו יותר, כך נצפתה פעילות מוגברת בצרבלום (המוח הקטן), במיוחד באזור הנקרא אונה V. בנוסף, נצפתה פעילות מוגברת באזורי המוח האחראים על עיבוד ויזואלי מוקדם.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

עד כאן מסקנות יחסית צפויות, אך מעניין במיוחד שלא נמצא קשר בין הסמקה לפעילות באזורי המוח האחראים על משימות קוגניטיביות מורכבות. במלים אחרות, הסמקה היא תגובה רגשית ספונטנית, ולא תוצאה של חשיבה מודעת על איך שאדם ייתפש בעיני אחרים. החוקרים משערים שההסמקה קשורה למעגלי מוח המכוונים את תשומת הלב של האדם, ושהיא מתרחשת כתגובה אוטומטית לחשיפה חברתית.

תוצאות המחקר עשויות להיות בעלות השלכות משמעותיות על הבנת חרדה חברתית ופחד מהסמקה. ד"ר החוקרת הראשית, מיליצה ניקוליץ’ מהמוסד להתפתחות וחינוך ילדים באוניברסיטת אמסטרדם, מציינת כי הבנה טובה יותר של מנגנוני ההסמקה עשויה לסייע בטיפול בפחד מהסמקה אצל אנשים הסובלים מהפרעות חרדה.

עם זאת, החוקרים מודים שלמחקר יש מגבלות: למשל, הם התבססו רק על שינויי טמפרטורה בלחיים למדידת ההסמקה, בעוד שמדידות נוספות עשויות לספק מידע מדויק יותר. בנוסף, הם מציעים לבחון בעתיד קבוצות גיל ואוכלוסיות מגוונות יותר, ולחקור את תופעת ההסמקה במצבים חברתיים שונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר