מריה קארי חשפה בלי כוונה את סוד ההסמקה

מחקר חדשני ובלתי שגרתי של קבוצת חוקרים מהולנד ומאיטליה, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B, חושף תובנות מרתקות על תופעת ההסמקה – ומריה קארי שיחקה בו תפקיד בלי לדעת על כך. על הקשר בין הזמרת הגדולה מהחיים למחקר נספר בעזרת Claude.

המחקר, שכלל 40 נערות ונשים צעירות, התבסס על משימה מביכה במיוחד: שירת קריוקי של ארבעה שירים מאתגרים, ביניהם "All I Want for Christmas is You" של מריה קארי. לאחר ההקלטה, המשתתפות צפו בסרטונים של עצמן שרות, וכן בהקלטות של משתתפות אחרות ושל זמרת מקצועית בת גילן מבצעות את אותם שירים. במהלך הצפייה,

בעת הצפייה, ביצעו החוקרים סריקת fMRI למדידת הפעילות המוחית ומדדו את טמפרטורת הלחיים של המשתתפות כאינדיקציה להסמקה. התוצאות היו שהמשתתפות הסמיקו יותר כשצפו בעצמן שרות לעומת צפייה באחרות. יתרה מזאת, ככל שהמשתתפות הסמיקו יותר, כך נצפתה פעילות מוגברת בצרבלום (המוח הקטן), במיוחד באזור הנקרא אונה V. בנוסף, נצפתה פעילות מוגברת באזורי המוח האחראים על עיבוד ויזואלי מוקדם.

עד כאן מסקנות יחסית צפויות, אך מעניין במיוחד שלא נמצא קשר בין הסמקה לפעילות באזורי המוח האחראים על משימות קוגניטיביות מורכבות. במלים אחרות, הסמקה היא תגובה רגשית ספונטנית, ולא תוצאה של חשיבה מודעת על איך שאדם ייתפש בעיני אחרים. החוקרים משערים שההסמקה קשורה למעגלי מוח המכוונים את תשומת הלב של האדם, ושהיא מתרחשת כתגובה אוטומטית לחשיפה חברתית.

תוצאות המחקר עשויות להיות בעלות השלכות משמעותיות על הבנת חרדה חברתית ופחד מהסמקה. ד"ר החוקרת הראשית, מיליצה ניקוליץ’ מהמוסד להתפתחות וחינוך ילדים באוניברסיטת אמסטרדם, מציינת כי הבנה טובה יותר של מנגנוני ההסמקה עשויה לסייע בטיפול בפחד מהסמקה אצל אנשים הסובלים מהפרעות חרדה.

עם זאת, החוקרים מודים שלמחקר יש מגבלות: למשל, הם התבססו רק על שינויי טמפרטורה בלחיים למדידת ההסמקה, בעוד שמדידות נוספות עשויות לספק מידע מדויק יותר. בנוסף, הם מציעים לבחון בעתיד קבוצות גיל ואוכלוסיות מגוונות יותר, ולחקור את תופעת ההסמקה במצבים חברתיים שונים.