"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדבר האחד שלעולם לא כדאי לשלוח בהודעה לאדם עם חרדה

הודעה זו יכולה להיראות תמימה, אך היא עלולה לגרום לסחרור רגשות. הנה הסיבה

,עודכן
0השמעה
כשחרדה מעורבת, הפשרות להודעות טקסט יכולה להיות העלת השפעה קשה. צילום: freepik

כתיבת הודעות טקסט יכולה להתפרש לעתים באופן מוטעה; למרות שההודעה שלכם עשויה להיראות פשוטה, היא עלולה לגרום ללחץ אצל המקבל. הודעות טקסט חסרות רבים מהרמזים הבלתי מילוליים - כמו קשר עין, מחוות או חיוך - שמספקים הקשר חשוב למה שאדם מנסה לומר. כתוצאה מכך, הודעות טקסט נוטות להיות מובנות לא נכון ובמקרים מסוימים יכולות אפילו להרוס מערכות יחסים, כפי שמצא המחקר.

עבור אנשים עם חרדה, התנהלות בתקשורת באמצעות הודעות טקסט יכולה להיות מסובכת במיוחד. למרות שהתקשורת הדיגיטלית עשויה להקל על תחושות החרדה בכך שהיא מסייעת לאנשים להרגיש פחות מודעים לעצמם או מוגבלים, אי-הבהירות של הודעות טקסט מסוימות עלולה לגרום לאנשים חרדתיים למלא את החסר ולהבין הודעות מעורפלות בצורה שלילית. זה, כמובן, יכול להעלות את רמות החרדה.

אחת ההודעות הגרועות ביותר שניתן לשלוח לאדם עם חרדה היא: "אפשר לדבר?"

אם יש לכם חרדה, שתי המילים האלו יכולות לשלוח צמרמורת במורד עמוד השדרה שלכם. אם לא, אתם עשויים לתהות למה זה בכלל משנה. למטה, מטפלים מסבירים את העניין.

למה זה יכול להיות כל כך מטריד עבור אנשים עם חרדה?

מפני שהעמימות וחוסר הטון או ההקשר בהודעה כזו משאירים מקום רב לפרשנות ולחשיבה קטסטרופלית. מכיוון שהודעות טקסט חסרות רמזים בלתי מילוליים מסוימים, אנחנו כל הזמן מניחים את הטון והכוונה של השולח. אם הייתם מדברים בטלפון, הייתם שומעים את החום בקול שלהם ומבינים שהם מתרגשים מהתוכניות.

הנחת כוונתו של האחר יכולה לקחת תפנית שלילית אם חרדה מתערבת. אחד מהתסמינים העיקריים של חרדה הוא חשיבה קטסטרופלית, או הנטייה להאמין שהתוצאה הגרועה ביותר של מצב מסוים יכולה בהחלט לקרות. אחרי הכל, מי אי פעם אמר 'אפשר לדבר?' והיו לו חדשות טובות?

המוח החרד מדמיין את הרע ביותר,

אדם עלול לתהות אם מערכת היחסים שלו נגמרת או אם הוא מפוטר מעבודתו. העמימות של "אפשר לדבר?" יכולה לגרום לאנשים לחשוב ולדמיין את הגרוע ביותר. המוח החרד אז מתחיל להתכונן לכל תוצאה נוראית שהוא מדמיין.

איך ניתן לנסח הודעות בצורה טובה יותר?

כדי להימנע מהדאגה המיותרת, כדאי להיות ספציפיים ולספק פרטים על מה שאתם רוצים לדבר. למשל, במקום לשאול "אפשר לדבר?" שאלו אם אתם יכולים לשוחח על התוכניות לסוף השבוע או אם אתם יכולים להיפגש כדי להתכונן למצגת הגדולה בעבודה.

אפשרות נוספת היא להשתמש בתבנית הזו: "רציתי לבדוק לגבי [הנושא שאתם רוצים לדון בו]. יש לך 15 דקות מאוחר יותר היום?" זה מפחית את העמימות, מציב ציפיות ברורות ונותן לאנשים הבנה טובה יותר של נושא השיחה, במקום להשאיר אותם לתהות.

אם אתם צריכים להעלות נושא רגיש, מומלץ להיות ברורים וישירים. כמה מילים נוספות בהודעה שלכם יכולות לחסוך לכולם מתח ולתת לצד השני הזדמנות להתכונן לשיחה המורכבת שאתם רוצים לקיים.

לסיכום, הודעות טקסט עשויות להיות כלי תקשורת יעיל, אך כאשר הן מנוסחות באופן מעורפל, הן עלולות לגרום לדאגה מיותרת, במיוחד אצל אנשים עם חרדה. בחירת מילים זהירה ופרטים מדויקים יכולים להפחית את הלחץ ולעזור לכל הצדדים להבין את ההקשר. הנכון של השיחה.

בהכנת הכתבה הסתייענו ב-ChatGPT.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר