היום לפני 38 שנים התרחש האסון הגרעיני החמור בהיסטוריה

ב-26 באפריל 1986, העולם נחרד מהאירוע הגרעיני הקטלני ביותר בהיסטוריה: פיצוץ בכור הגרעיני בצ'רנוביל, אוקראינה הסובייטית דאז. 38 שנים חלפו מאז האסון, אך צללים כבדים עדיין מרחפים מעל האזור האסור, שם פצע פתוח ממשיך לדמם בלב אירופה. 

מוקדם בבוקר, 26 באפריל 1986

במהלך ניסוי שגרתי שנועד לבחון את מערכות החירום של הכור, הושבתו מערכות בטיחות חיוניות תוך התעלמות מפרוטוקולי בטיחות. כתוצאה מעלייה חדה בטמפרטורה ובלחץ בליבת הכור, בשעה 01:23 לפנות בוקר, התרחש פיצוץ אדיר שהרס את הכור. קריסת הליבה, אירוע שנחשב לשיא האסון, התרחש מספר שעות לאחר מכן, בשעות הבוקר המוקדמות. ענן חומרים רדיואקטיביים התפשט על פני שטח נרחב באירופה, וזיהם מי שתייה, קרקע ויבולים. כבאים, שלא מודעים לסכנה האמיתית, נלחמו באומץ בלהבות, והפכו לקורבנות בלי משים של אויב שקט ובלתי נראה - קרינה. כתוצאה מהחשיפה לקרינה, נהרגו עשרות אנשים באופן מיידי, ואלפים נוספים מתו בשנים שלאחר מכן מסרטן וממחלות קשורות אחרות. 

רשת של סודות ושקרים

ברית המועצות ניסתה לכסות את האסון בסודיות. שעות יקרות חלפו לפני פקודות הפינוי, והותירו את העיר פריפיאט הסמוכה, קהילה תוססת שנבנתה עבור עובדי המפעל, נטושה מתחת לענן רדיואקטיבי. העולם למד על הקטסטרופה המתחוללת רק כאשר הקרינה נסחפה עד לשוודיה. לאחר שעות של הכחשה ונסיונות טשטוש של חומרת האירוע, הממשל הסובייטי הודיע רשמית על האסון. ורק ימים ספורים לאחר מכן פורסמו פרטי ההיקף האמיתי של הנזק, אך נאסר פרסום תיעוד מאתר האסון ונמנעה כניסת עיתונאים זרים.

כוחות החירום בצל הקרינה 

כוחות החירום לא היו מוכנים להתמודד עם אסון בסדר גודל כזה. לא היו להם ציוד או הדרכה מתאימים, וגם מספרם לא היה מספיק. כתוצאה מכך, רבים מהם נאלצו לעבוד שעות ארוכות בתנאים מסוכנים, תוך חשיפה גבוהה לקרינה. חוסר תיאום בין גורמים שונים בממשל ובמערכת הביטחון גרם לקבלת החלטות שגויות ופעולות רבות התעכבו. למשל, הם המשיכו להפעיל את הכור במשך ימים נוספים לאחר האסון, מה שהוביל לפליטת קרינה נוספת. בשל היעדרו של מידע זמין לגבי ההיקף האמיתי של הנזק וההשלכות הבריאותיות של החשיפה לקרינה,  כוחות החירום לא ידעו כיצד לטפל בצורה נכונה בנפגעים. 

מתנדבים מכל רחבי ברית המועצות

ברים ונשים מכל רחבי ברית ברית המועצות התנדבו לעזור במאמצי החירום בעקבות האסון. הם כללו כבאים, חיילים, מהנדסים, מדענים ועובדי בריאות. הם לחמו באש העזה שהשתוללה בכור ובסביבתו, פינו אלפי תושבים מהיישובים הסמוכים לכור, שהיו בסכנת חשיפה לקרינה, בנו חומת בטון סביב הכור הפגוע כדי למנוע דליפה נוספת של קרינה, אספו ופינו פסולת רדיואקטיבית מהאזור סביב הכור וטיפלו באלפי אנשים שנחשפו לקרינה, רבים מהם סבלו מכוויות קשות וממחלות קרינה. רבים מהם סבלו מהשפעות בריאותיות קשות כתוצאה מחשיפה לקרינה, ורבים אף מתו כתוצאה מכך. מורשתם של כוחות ההצלה בצ'רנוביל היא מורשת של הקרבה ואומץ לב. הם סימלו את הטוב ביותר באנושות. 

מורשת של חיים אבודים

מניין ההרוגים הראשוני של 28 בני אדם סתר את הזוועה האמיתית. אלפים, בעיקר כבאים ועובדי חירום, נכנעו למחלת קרינה קשה. בשנים שלאחר מכן, חלה עלייה בסוגי סרטן בלוטת התריס, במיוחד בילדים שנחשפו לנשורת רדיואקטיבית. מומחים מעריכים שסרטן הקשור לקרינה עלול לגבות בסופו של דבר עד 4,000 חיים. ההשפעה המלאה על בריאות הנפש והשפעות פוטנציאליות רב-דוריות נותרות תחום מחקר מורכב ומתמשך. 

עיר רפאים רדיואקטיבית ומערכת אקולוגית משונה

'היער האדום', שבו עצים שינו צבעם לחום-אדמדם מחריד לאחר שספגו קרינה קטלנית, הפך לסמל מצמרר להשפעה המיידית של האסון. אזור ההדרה שמסביב, שקט להחריד מפעילות אנושית, הפך למקלט חיות בר. בעוד שחלק מהמינים סובלים מבעיות בריאות הקשורות לקרינה כמו קטרקט ולבקנות, אוכלוסית אחרות, כמו זאבים ואיילים, פרחו בהיעדר בני אדם.

נפילה כלכלית ופוליטית

אסון צ'רנוביל לא היה רק ​​סיוט גרעיני; זו הייתה רעידת אדמה כלכלית ופוליטית. עלות הנזק המוערכת מגיעה לסכום מדהים של 235 מיליארד דולר. בלארוס, עם חלק ניכר מאדמתה מזוהמת, איבדה חמישית מהקרקע החקלאית שלה. בשיאו של המשבר הקדישה בלארוס 22% מהתקציב הלאומי שלה למאמצי שיקום. אסון צ'רנוביל נתפס כאחד הגורמים כגורם תורם להתמוטטות מספר שנים אחר-כך. כמו כן, הוא הזין תנועה עולמית נגד גרעין.

תיירות שחורה ואיום מתמשך

כיום, צ'רנוביל, אנדרטה מצמררת לטעויות אנוש ולחוסר עמידה סובייטית, קורצת למבקר מסוג חדש - התייר האפל. רבים מכל העולם מגיעים לאתר כדי לראות את שרידי הכור ההרוס, את העיירה פריפיאט שננטשה לאחר האסון, ואף את האזור האסור שבו עדיין קיימת זיהום רדיואקטיבי משמעותי. ככל הנראה, אוירת המסתורין, סיפורים על אירועים על טבעיים, המראות המיוחדים עם יערות צפופים, מבנים נטושים ואווירה אפוקליפטית, הם גורמי המשיכה. עם זאת, יש לזכור שהאזור עדיין מזוהם, וקיים חשש לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה על בריאות האדם.

ניקוי של עשרות שנים ועתיד לא ברור

מאמץ הטיהור הוא מפעל מונומנטלי שצפוי להימשך עשרות שנים. אזורים מסוימים, כמו האזור המקיף מיד את הכור ההרוס, עשויים להישאר בלתי ראויים למגורים במשך אלפי שנים. אסון צ'רנוביל,  שלאחריו הוחמרו תקנות ונהלי בטיחות, הוא תזכורת מתמשכת לכוח העצום והסכנה הפוטנציאלית של אנרגיה גרעינית. זהו סיפור אזהרה שנכתב באבק רדיואקטיבי, הד מצמרר של אסון שממשיך להטיל צל ארוך.