X

כך תגיבו כשהילד שלכם אומר את שלוש המילים הנוראיות האלו

לא כשלתם כהורים, אין צורך להיעלב והוא לא באמת שונא אתכם. אספו את שברי הלב שלכם! ההצהרה הזו היא רק ביטוי לרגשות סוערים. למרות שזה מרגיש רע אותו רגע, הבנה של מה שבאמת קורה איתו ותשובה טובה מצידכם יכולה לעזור בבניית אמון ביניכם ויצירת מרחב בטוח שבו השיתוף הוא תהליך טבעי

מוחם של ילדים - במיוחד של פעוטות - לא פיתח לגמרי כישורי ויסות עצמי. צילום: freepik

במסע העליות והמורדות של ההורות, יש רגעים שחותכים עמוק, משאירים צלקות של ספק ודאגה. רגע אחד כזה הוא כשהילד שלכם מצהיר פתאום את המילים המפחידות האלה: 'אני שונא אותך'. עבור הורים שאף פעם לא יודעים מאיפה עלולה להגיע ההתפרצות הבאה, זוהי רעידת אדמה רגשית המערערת את הבסיס למערכת היחסים שלהם עם הקטנטנים שלהם. אבל בתוך המהומה, טמונה הזדמנות להבנה ולצמיחה. אתם ממש לא לבד.

מוחם של ילדים - במיוחד של פעוטות - לא פיתח לגמרי כישורי ויסות עצמי, וכשהם אומרים משהו פוגע כמו 'אני שונא אותך', הם רק מביעים את הרגשתם עם הכלים שיש להם כרגע. ככל הנראה זה בגלל שהחלק במוח שמטפל ברגשות עדיין 'בבנייה'. מטפלי ילדים ומאמני הורים מעודדים מענה אסטרטגי מומלץ במיוחד למקרה הזה, כשהילד אומר 'אני שונא אותך'. מילים פוגעות שמאחוריהן עולם של רגשות שלא נאמרו.

תנו ok לרגשות שלהם, צילום: freepik

איך מגיבים? 3 צעדים:

תרגמו את המילים כדי לחשוף את הרגשות מאחוריהם. שאלו את עצמכם אילו רגשות מסתתרים מאחורי ההצהרה הזו? ובמקום להגיב בהתגוננות או לסגת לתוך מעטפת של פגיעה, הגיבו באמפתיה ובהבנה. על ידי הכרה בסנטימנט הבסיסי - בין אם זה כעס, תסכול או אכזבה - תוכלו כהורים יכולים לסלול את הדרך לקשר עמוק יותר עם ילדכם.

1. 'אלו מילים שאומרות לי שאתה ממש כועס עליי'

תנו ok לרגשות. אימות הוא כלי רב עוצמה בתהליך הזה של חקירה רגשית. במקום לבטל או לזלזל ברגשותיו של הילד, אמצו אותם בזרועות פתוחות, והדגישו את הלגיטימיות שלהם. 'זה בסדר לכעוס עליי', הופך לא רק לביטוי, אלא לגשר להבנה וקבלה הדדית.

2. 'זה בסדר לכעוס עליי'

הבנת מצבו הרגשי של הילד אינה הסוף; זו רק התחלה של תהליך טרנספורמטיבי. השלב האחרון כולל ציוד הילדים בכלים הדרושים להם כדי להתמודדות עם הרגשות האלו. במקום להגיב בכעס על כעס, היו מודל של רוגע ואמפתיה. למדו את ילדיהם כישורי התמודדות יקרי ערך שישרתו אותם גם בבגרותם.

3. 'רוצה לשתף אותי במה שמכעיס אותך'?

בסופו של דבר, האסטרטגיה הזו משרתת מטרה כפולה: היא לא רק מעמיקה את הקשר בין ההורה לילד אלא גם מניחה את הבסיס לסביבה רגשית גלויה ובריאה יותר. לא מדובר בהכרח על בקשה נקודתית מילד לשתף ברגשותיו, אלא ביצירת מרחב בטוח שבו השיתוף הופך לתהליך טבעי ואורגני. אז בפעם הבאה שילדכם משמיע את שלוש המילים הללו, זכרו: מתחת לפני השטח חבויה תיבה של רגשות שתכולתה עדיין לא ידועה והיא מחכה להיחקר על ידכם יחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר