"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע יהודים אוכלים אוכל סיני בחג המולד?

בימים הקדחתניים של עונת החגים, מתגלה מסורת מסקרנת. מסתבר שיהודי ארצות-הברית נוהגים כבר שנים בחג המולד לאכול במסעדות סיניות. כשריח רוטב הסויה ונקישת צ'ופסטיקס ממלאים את האוויר, קשה שלא לתהות: מדוע יהודים אוכלים אוכל סיני בחג המולד?

,עודכן
0השמעה
מסורת ארוכת שנים. יהודים אמריקאים ואוכל סיני בחג המולד. צילום: Freepik

ההרגל היהודי האמריקני לאכול במסעדות סיניות בחג המולד הוא לא רק סטריאוטיפ נפוץ בקולנוע ובטלוויזיה; יש לו בסיס עובדתי הנובע באופן כללי מהיעדר מסעדות פתוחות אחרות ביום חג המולד, אך גם מסיבות אחרות. התופעה אמיתית ונמשכה דורות. המסורת עצמה מושרשת עמוק בהיסטוריה, כך למדנו מ-ChatGPT.

לדברי יהושע אלי פלאוט, מחבר הספרKosher Christmas: 'Tis the Season to be Jewish, הסיפור מתחיל בתחילת עוד בתחילת המאה העשרים, כאשר יהודים, במיוחד אלה ממוצא מזרח אירופאי, מצאו נחמה באווירה מסבירת הפנים של המסעדות הסיניות בעונת חג המולד. ספרה של ג'ניפר 8. לי,The Fortune Cookie Chronicles,שופך אור על ההקשר ההיסטורי, ומצביע על כך שגם הקהילה היהודית וגם הקהילה הסינית היו קבוצות המהגרים הלא-נוצריות הגדולות ביותר באמריקה. המסעדות שלהם נשארו פתוחות בחג המולד, ויצרו ברית לא מכוונת שנמשכת עד עצם היום הזה. "משתתפים במסורת עתיקת היומין של יהודים אוכלים אוכל סיני בחג המולד. חג שמח לכולם", כתב בחג המולד השבוע מארק צוקרברג בפוסט פייסבוק בו הוא נראה נהנה מאוכל סיני עם שניים מילדיו.

View this post on Instagram

A post shared by Mark Zuckerberg (@zuck)

בתקופה שבה עסקים רבים נסגרו לרגל החג, עסקים סיניים נותרו פתוחים, וסיפקו מקלט למי שאין לו ארוחה חגיגית לקחת בה חלק. הקשר היהודי-אמריקאי עם המסעדות סיניות השתרש במאה העשרים, במיוחד בקרב הקהילה היהודית של ניו-יורק. הוא זכה לתשומת לב כאופן יוצא דופן של היטמעות על ידי אימוץ מטבח לא מוכר. הגורמים כוללים היעדר יחסי של מוצרי חלב בהשוואה למטבחים אירופיים, חשש מסביבת מסעדות גרמניות ואיטלקיות עקב המשטרים הפשיסטיים אנטישמיים בגרמניה ואיטליה בשנות ה-30, והקרבה של מהגרים יהודים וסינים זה לזה בעיר ניו-יורק. הזיקה בין היהודים למטבח הסיני נובעת גם משיקולים מעשיים. מסעדות סיניות, בניגוד לרבות מן האיטלקיות, חסרו איקונוגרפיה נוצרית, מה שהופך אותן למסבירות פנים יותר לקהל לקוחות מגוון. הקסם של המסעדות הסיניות התרחב מעבר לרק מקום לאכול בו; הם הפכו למקומות מפגשים חברתיים. האווירה הקהילתית והיעדר השיפוטיות אפשרו למהגרים היהודים להרגיש בנוח, גישרו על הפער התרבותי וטיפחו תחושת שייכות. אולי זה הדמפלינג הסיני שמזכיר את הקרפלך היהודי, כיסוני בשר מאותה משפחה.

דמפלינג סיני, כיסוני בשר ממשפחת הקרפלך,צילום: Freepik

ככל שחלפו העשורים, המטבח הסיני הפך למצרך אהוב במשקי בית יהודיים רבים. הפופולריות המתמשכת של מנות כמו עוף מו שו והשילוב הטבעי של מסעדות סיניות-אמריקאיות בחגים, כולל חגים יהודיים, הפכו לעדות לקשר המתמשך בין שתי קהילות. חג המולד שעלול לעורר אי נוחות אצל חלק מיהודי ארצות-הברית בשל יסודותיו הדתיים הברורים, המסורת של הנאה מאוכל סיני משמשת אלטרנטיבה קהילתית וחגיגית.

בעוד שמסורות חג המולד עבור יהודי ארצות-הברית מגוונות למדי, הנוהג לאכול אוכל סיני עם בני משפחה וחברים נשאר קבועה. בעולם שבו מנהגים מתפתחים ותרבויות משתלבות זו בזו, הקשר המתמשך בין יהודים לאוכל סיני בחג המולד עומד כעדות ליופייה של אחדות במגוון. אז כשניחוח עוף קונג-פאו או מרק וון-טון נישאים באוויר בחג המולד הזה, זכרו שעבור רבים, זו לא רק ארוחה; זו מסורת חוצת דורות.

ChatGPT סייע בהכנת הכתבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר