"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נוסעים ליוון? אם תנעלו את הנעל הזו אתם עלולים לקבל קנס של 900 יורו

היא שרדה רעידות אדמה ואימפריות שהתחלפו, אבל מתברר שהאויב הגדול ביותר של רצפת השיש בת ה-2,500 של אתונה הוא דווקא עקב הסטילטו שלכן • הסיבות - והקנסות

,עודכן
0השמעה
עד 900 יורו קנס. האקרופוליס, אתונה, יוון. צילום: AP

היא שרדה מלחמות, רעידות אדמה ואימפריות שהתחלפו, אבל מתברר שהאויב הגדול ביותר של רצפת השיש בת ה-2,500 של אתונההוא דווקא עקב הסטילטו שלכן.

האיסור נכנס לתוקף לאחר שארכיאולוגים יוונים העלו חשש כבד מפני הנזק ארוך הטווח שגורמים עקבי סטילטו ועקבים צרים על משטחי השיש העתיקים: עקב סיכה מרכז את כל משקל הגוף של האדם בנקודה חדה וקטנה אחת. כשמכפילים זאת באלפי מבקרים בשנה, הלחץ המצטבר יוצר אט-אט סדקים זעירים ושחיקה של השיש.

האויב הגדול של רצפת השיש העתיקה - עקבים,צילום: רויטרס

אלני קורקה, מי ששימשה אז כמנהלת אגף העתיקות הקלאסיות והפרהיסטוריות ביוון, הגדירה זאת בפשטות: על המבקרות לנעול נעליים שאינן "פוצעות את המונומנטים". היא תיארה את השיש כבעל מעין "עור" מגן, שעלול לסבול מנזק איטי אך בלתי הפיך.

סיבוב באקסרכיה, שכונת האנרכיסטים של אתונה

גם לא עקבים בהופעות חיות באתרים הללו

התקנה חלה על אתרים ארכיאולוגיים מרכזייםברחבי יוון, כולל האקרופוליס באתונה, תיאטרון דיוניסוס והאודיאון של הרודס אטיקוס.האיסור תקף גם במהלך הופעות חיות הנערכות במתחמים ההיסטוריים, מה שרק מדגיש את קוד הלבוש המודרני להופעות הקיץ באמפיתאטראות העתיקים: להשאיר את העקבים במלון ולהגיע בנעליים שטוחות ונוחות.

תשאירו למקום אחר. נעלי עקב,צילום: Getty Images

קנס לא קטן כלל

הפרת התקנה עלולה להוביל לקנסות כבדים של עד 900 יורו (כ-3,100 שקלים), והרשויות ביוון אכן אוכפות זאת באדיקות.מאבטחים רשאים למנוע כניסת מבקרים או להרחיקם מהאתר הארכיאולוגי אם הם מסרבים להישמע להנחיות. לא מדובר בחוק תיירותי נידח שקבור באותיות הקטנות, אלא במדיניות שימור אקטיבית שנועדה להגן על כמה מאתרי המורשת הרגישים ביותר בעולם.

בלי נעלי עקב. תיירים באקרופוליס, אתונה,צילום: רויטרס

אגב, האיסור על סוגי הנעליים הוא רק חלק מהעניין. מאותה סיבה בדיוק, חל איסור מוחלט על הכנסת מזון, משקאות ממותקים וגומי לעיסה (מסטיקים) לתחומי האתרים הארכיאולוגיים. באודיאון של הרודס אטיקוס לבדו, צוותי התחזוקה הסירה בעבר כמעט 27 קילוגרמים של גומי לעיסה שהודבק מתחת למושבי השיש העתיקים. לאחר אלפי שנים שבהם שרדו המבנים הללו את פגעי הזמן, הרשויות ביוון מנסות להבטיח שהתיירות המודרנית לא תהיה הגורם שיחריב אותם לבסוף.

עניין של בטיחות

מעבר לטיעון השימורי המובהק, קיימת גם סיבה פרקטית לחלוטין מדוע מומלץ להגיע בנעליים שטוחות לאתרים הארכיאולוגיים ביוון: השיש העתיק פשוט חלק מאוד. האקרופוליס של אתונה, בפרט, מוכר במשטחי האבן השחוקים והחלקלקים שלו, שהופכים למסוכנים עוד יותר תחת השמש הים-תיכונית. לאחר יום שלם של חשיפה לחום ישיר, השיש מרגיש כמעט כמו רצפה מלוטשת. עקבי סטילטו אינם מספקים שום אחיזה (וגם כפכפי אצבע, למען האמת, אינם פתרון מוצלח). אם אתם מבקרים בהריסות, נעליים בעלות סוליית גומי עם אחיזת שטח טובה הן האופציה הבטוחה ביותר.

כל מי שצעד אי פעם באקרופוליס יודע שהשטח אינו ישר, תלול במקומות מסוימים וחלקלק במיוחד. נעליים נוחות ותומכות הן לא רק המלצה כאן - הן הבחירה המובנת מאליה.

מה כדאי לנעול?

נעלי ספורט, סנדלי הליכה או נעלי אימון נמוכות יעשו את העבודה היטב. החדשות הטובות הן שלא חייבים להקריב את הסטייל; ישנם שפע של דגמים שטוחים ואופנתיים שמתאימים ליום ארוך של סיורים. את העקבים מוטב לשמור לארוחת הערב בטברנה על קו המים בשכונת פלאקה, או לקוקטייל בבר על הגג במונסטיראקי, שם הם ירגישו מתאימים בהרבה.

מעבר לכללי הנעליים, קוד הלבוש באתרי העתיקות של יוון הוא רגוע למדי. בניגוד לאתרים דתיים מסוימים באירופה או במזרח התיכון, בדרך כלל אין דרישה לכסות כתפיים או רגליים. עם זאת, לבוש קל ונוח הוא הבחירה החכמה ביותר. רוב המבקרים מבלים שעות בהליכה על קרקע לא ישרה תחת חום קיץ כבד, ולרוב ללא טיפת צל.

יוון אינה לבד

המדיניות של יוון משתלבת במגמה עולמית רחבה בהרבה, שבה מדינות משתמשות בחוקים ובהגבלות מבקרים כדי להגן על אתרים היסטוריים מפני לחצי תיירות ההמונים. איטליה, למשל, אסרה על תיירים לשבת על המדרגות הספרדיות או לטבול במזרקות ההיסטוריות של רומא. יפן מבקשת בקביעות מהמבקרים להקפיד על כללי התנהגות נוקשים סביב מקדשים, בעוד קמבודיה אוכפת כללי לבוש צנועים באנגקור ואט. בכל המקרים הללו, ההיגיון דומה: כאשר מיליוני אנשים באים במגע עם אתרי תרבות שבירים מדי שנה, פעולות אישיות שנראות קטנות עלולות ליצור נזק ממשי וארוך טווח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר