"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בכנות, זה בלגן": לא רק טיסות, עכשיו גם הקרוזים בסכנה

שינויי מסלול, ביטולים והחלטות דרמטיות של חברות הענק • המשבר בלב המפרץ כבר מטלטל את עולם השייט

,עודכן
0השמעה
אפקט הורמוז משפיע גם על הקרוזים. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

המתיחות במזרח התיכון ממשיכה לייצר אפקט שרשרת בענף התיירות וכעת היא מגיעה גם לים. מוקד הלחץ הואמצר הורמוז, אחד הנתיבים הימיים החשובים בעולם, שהפך בשבועות האחרונים לצוואר בקבוק עבור תנועת ספינות.

לפי גורמים בענף הקרוזים, מספר ספינות כבר מתעכבות באזור, בעוד הפלגות מתוכננות נדחות וחלקן אף מבוטלות.

ספינות קרוז נאלצות לשנות מסלולים או לדלג לחלוטין על יעדים,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

עבור חברות הקרוזים, מדובר באתגר תפעולי מורכב: הנתיב הזה הוא אחד מהמסלולים המרכזיים לחיבור בין המפרץ הפרסי ליעדים בינלאומיים, וכל שיבוש בו משפיע מידית על לוחות הזמנים.

בפועל, חברות הקרוזים נאלצות לבצע התאמות מהירות: לשנות נתיבים, לדלג על נמלים או לדחות יציאות. עבור הנוסעים המשמעות ברורה - חופשה פחות יציבה, עם יותר אי־ודאות ושינויים של הרגע האחרון.

גורמים בשוק הקרוזים מזהירים כי ההשלכות נמתחות גם לשנים הקרובות. “כל ההזמנות לדובאי ל-2026 ו-2027 כבר בוטלו”, אמר טום בייקר, נשיא Cruise Center, והוסיף כי הוא “לא רואה את השוק הזה חוזר בזמן הקרוב”.

במקביל, חברות גדולות כבר נוקטות צעדים דרמטיים. אחת הדוגמאות הבולטות היא של MSC, שהודיעה על ביטול עונת החורף שלה במפרץ הפרסי - כולל הפלגות שתוכננו לדובאי, אבו דאבי ודוחא והעבירה את אוניית הענק MSC World Europa, שמיועדת לכמעט 7,000 נוסעים, לפעילות בקריביים במקום.

MSC הודיעה על ביטול עונת החורף שלה במפרץ הפרסי,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

התוצאה היא שינוי חריג במפת הקרוזים העולמית. ספינות שהיו אמורות להגיע לאירופה דרך המזרח התיכון נאלצות כעת לעקוף את האזור כולו, לעיתים דרך האוקיינוס ההודי והחוף המערבי של אפריקה, כדי להתחבר לעונת הקיץ בים התיכון.

וזה לא עניין שולי: מדי שנה כמעט 9 מיליון נוסעים יוצאים לקרוזים בים התיכון, וכעת נמלים באזור עלולים להתמודד עם עומס חריג בעקבות הסטת ספינות מהמפרץ.

“בכנות, זה בלגן”, הודה גורם בענף, כשהפלגות מבוטלות, מסלולים משתנים והמערכת כולה נאלצת להסתגל מחדש למציאות לא יציבה.

המצב הזה מצטרף לשיבושי התעופהשכבר דווחו בהרחבה, אך בענף מדגישים כי בים האתגר מורכב לא פחות: ספינה לא יכולה “לעקוף” אזור מתוח באותה גמישות כמו מטוס, והחלופות מוגבלות יותר.

כך, גם מי שתכנן חופשת שייט רחוקה מהכותרות, עלול לגלות שהאירועים באזור מצר הורמוז כבר משפיעים ישירות על החופשה שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר