הכנרת הולכת ונעלמת, החופים נסוגים לאחור: האם הפרויקט הזה יציל את המצב?

הבצורת החריגה הביאה את מפלס המים למרחק של 22 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון. • הירידה המתמשכת עלולה להפוך את שאיבת המים לבעייתית ואף בלתי אפשרית • מה הפתרון שמפעילה המדינה, ומה ההשפעה על החופים? כל הפרטים

הבדלים שנוצרו בתוך שנה בלבד. חוף חוקוק צפון. צילום: רחפן שי מזרחי איגוד ערים כינרת

הבצורת מכה בכנרת: רשות המים פרסמה היום (רביעי) את נתוני המפלס המעודכנים של הכנרת. גובה המים עומד כעת על ‎213.225‎ מטרים - רק 0.225 מטרים מהקו האדום התחתון ביותר.

שנת הבצורת החריגה של עונת הגשמים, 2024-2025, משפיעה באופן חמור על מקורות המים בישראל ועל האקוויפרים שהולכים ומתרוקנים. הביטוי הבולט ביותר למשבר המים ניכר דווקא באגם הלאומי, שם המפלס ממשיך לרדת בקצב מדאיג ועומד על ממוצע של יותר מסנטימטר ביום.

הכנרת. מימין - 2024, משמאל - 2025, צילום: טלי בר ודני אוחנה, איגוד ערים כינרת

הירידה המתמשכת עלולה להפוך את שאיבת המים מהכנרת לבעייתית ואף בלתי אפשרית, זאת מחשש לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית העדינה של האגם. בינתיים, איגוד ערים סובב כנרת נאלץ לבצע התאמות בחופים, ובהן הזזת תחנות הצלה לקו המים הנסוג והצבת שלטי אזהרה בחוף שיזף-רותם בשל היווצרות "מדרגות" והפרשי גובה מסוכנים בקרקעית.

שי מזרחי, איגוד ערים כינרת

הפרויקט שיציל את המצב

החשש מקריסה הידרולוגית הוביל את הקמת "המוביל הארצי ההפוך" - מערכת תשתית של רשות המים בעלות של כמיליארד שקל. מטרת המוביל ההפוך היא להזרים לכנרת מים מותפלים ממפעלי ההתפלה שבחוף הים התיכון, ובכך לעבות אותה. המיזם הושלם בשנה שעברה וצפוי להתחיל לפעול בקרוב במטרה לייצב את מפלס האגם ולמנוע ממנו לרדת מתחת לקו האדום התחתון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר