"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צ'אטבוט וכור גרעיני: סוד המיליארדים של סם אלטמן

בין ניגודי עניינים ב-OpenAI לבשורה רפואית לחולי דמנציה • מנכ"ל יצרנית ChatGPT מסתבך עם העובדים

,עודכן
0השמעה
"אנחנו נפרדים מ-Sora". מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. צילום: רויטרס

סם אלטמן הוא כנראה המנכ"ל היחיד בעולם שמוביל חברת ענק ששווה מיליארדים בלי להחזיק בה אפילו מניה אחת.אבל אל תטעו, מדובר באחד האנשים החזקים והמושקעים בעולם הטכנולוגיה. לקראת ההנפקה הצפויה של OpenAI בהמשך השנה, נחשף כי אלטמן ניסה לכאורה להשתמש בקופת החברה כדי לנפח את שווי השקעותיו הפרטיות - מהלך שעורר מרד שקט בקרב עובדיו.

הנשיא הרצוג נפגש עם מייסד ChatGPT סם אלטמן // צילום: אבי קנר, מקליט: אורי בוזגלו

האיש שאין לו כלום, ויש לו הכל

התדמית של אלטמן תמיד הייתה של נביא טכנולוגי שפועל למען האנושות. העובדה שאין לו מניות ב-OpenAI שימשה כהוכחה לחוסר אינטרס אישי. אך בפועל, אלטמן מושקע במאות סטארט-אפים דרך קרנות פרטיות.

הבעיה מתחילה כשהוא מנסה לחבר בין העולמות: השבוע נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל" כי אלטמן ביקש מ-OpenAI להשקיע 500 מיליון דולר ב-Helion, חברת אנרגיה גרעינית שבה הוא מושקע בכבדות.

העסקה הזו לא עברה חלק. עובדים ב-OpenAI, שחששו מניגוד עניינים מובהק שבו המנכ"ל משתמש בכסף שלהם כדי להעשיר את עצמו, הביעו התנגדות נחרצת. בסופו של דבר, החברה סירבה לבקשתו של אלטמן ובחרה בהסכם רכישת חשמל בלבד, ללא העברת המזומנים המסיבית שהייתה מקפיצה את שווי המניות הפרטיות שלו.

מחאה מחוץ למטה OpenAI בסן פרנסיסקו,צילום: רויטרס

זהו לא המקרה היחיד; אלטמן ניסה לקדם השקעות נוספות בחברות מהפורטפוליו האישי שלו, מה שמעלה שאלות קשות על שקיפות.

OpenAI דוהרת להנפקה בבורסה, אבל המשקיעים מתחילים לשאול: האם הם קונים את העתיד של הבינה המלאכותית, או שהם פשוט נותנים לסם אלטמן צ'ק פתוח לנהל את עסקיו הפרטיים? השקיפות של אלטמן, או היעדרה, עשויה להיות המכשול הגדול ביותר בדרך של החברה לשיא חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר