אחת ולתמיד: מי מתעקש על שעון קיץ וחורף?

הלילה זה קורה: בשעה 02:00 לפנות בוקר (שישי), ישראל תעבור רשמית לשעון קיץ 2026 והמחוגים יופנו שעה אחת קדימה ל-03:00.

בעוד הישראלים מתכוננים לערבים ארוכים יותר של אור, בעולם המערבי מתלהט הוויכוח: מדוע למרות המלצות רפואיות גורפות וקביעות של האיחוד האירופי, אנחנו עדיין מתעקשים להזיז את השעון פעמיים בשנה?

המעבר לשעון קיץ, שנועד במקור לחיסכון באנרגיה בתקופת מלחמות העולם הראשונה והשנייה, הפך בעשור האחרון לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בקרב קובעי מדיניות.

למרות שבשנת 2019 הצביע הפרלמנט האירופי ברוב מוחץ בעד ביטול שינויי השעון הקבועים, ועל אף שבארצות הברית כבר ניסו בעבר לבטל את המעבר - בניסוי שכשל, המהלכים נותרו תקועים. המדינות אינן מצליחות להסכים על השאלה הגורלית: באיזה שעון כדאי להישאר לנצח?

המחיר הבריאותי: מה אומרים המומחים?

לפי מחקרים מקיפים של ה-American Academy of Sleep Medicine (AASM), המעבר לשעון קיץ אינו רק עניין של נוחות או שעת שינה אבודה. המומחים בארה"ב קוראים מזה שנים לביטול המעברים ומעבר ל"שעון סטנדרטי" (שעון חורף) קבוע, שמתואם טוב יותר עם המקצב הביולוגי של גוף האדם.

המעבר לשעון קיץ גובה מחיר שקשה להתעלם ממנו. נתונים שפורסמו בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine מצביעים על זינוק מדאיג של כ-24% בשיעור התקפי הלב ביום העבודה הראשון שלאחר הזזת המחוגים. החוקרים מסבירים כי הפסד שעת השינה מוביל לשיבוש חד בהשעון הביולוגי, מה שמייצר עקה פיזיולוגית זמנית ומסוכנת.

ההשפעות הללו לא נעצרות בבתי החולים, אלא זולגות ישירות לכבישים. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בארה"ב (NHTSA) עולה תמונה מטרידה של עלייה סטטיסטית מובהקת בתאונות דרכים קטלניות בימים הראשונים של השעון החדש. המומחים תולים זאת בשילוב קטלני של עייפות מצטברת, תגובות איטיות וחוסר ריכוז בקרב נהגים שטרם הסתגלו לשינוי.

מי באמת מרוויח מהשינוי?

למרות הטיעון הרפואי כבד המשקל, גופים כלכליים חזקים הם אלו שמתעקשים על השארת שעון הקיץ על כנו. לפי ניתוחים כלכליים שפורסמו לאורך השנים, בין היתר ב-מגזין TIME, לובי הקמעונאות בארה"ב ובאירופה הוא התומך הנלהב ביותר בשעון הקיץ. הסיבה פשוטה: כשיש יותר אור יום בשעות הערב, אנשים נוטים לעצור לקניות, לצאת למסעדות ולבצע פעילויות פנאי בדרך הביתה מהעבודה.

בדו"ח של בנק ההשקעות JP Morgan צוין כי שעת אור נוספת בערב מתורגמת לעלייה של אחוזים בודדים בצריכה הפרטית, נתון ששווה מיליארדי דולרים בשנה למשק.

מנגד, הטיעון ההיסטורי של "חיסכון באנרגיה" הולך ונשחק; דו"ח מקיף של משרד האנרגיה האמריקני מראה כי החיסכון בחשמל לתאורה מתקזז כמעט לחלוטין עם העלייה בשימוש במזגנים בשעות אחר הצהריים החמות.

האם אנחנו קרובים לביטול המעברים?

בישראל, הוויכוח מקבל לעיתים נופך פוליטי או דתי, אך בסופו של דבר המדינה מיישרת קו עם אירופה והעולם כדי לשמור על סנכרון כלכלי. עד שתושג הסכמה גלובלית רחבה, נראה שנמשיך לכוון את השעונים המעוררים פעמיים בשנה - ולהשלים את שעות השינה בסוף השבוע.

יש לציין שלקראת סוף שנת 2025 הונחה על שולחן הכנסת "הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון - ביטול שעון חורף), התשפ"ו-2025". ההצעה, שמטרתה הייתה להשאיר את ישראל בשעון קיץ קבוע לאורך כל השנה כדי למנוע את הטרחה ואיבוד שעות האור, עברה לשלב הדיון המוקדם באוקטובר 2025.

מאז, הצעת החוק לא קודמה בוועדות הכנסת ולא עברה את קריאות החובה. המשמעות היא שגם השנה נצטרך להעביר את השעון קדימה למרות קולות בציבור שמתנגדים לעניין.