מהפכת ה-AI חוצת מגזרים במשק, ולא רק מגזרים, גם מגדרים. לכבוד יום האישה הבינלאומי, שש נשים מובילות בתחום מספרות על עשייתן.
יעל אדם cofounder & CPO , של חברת Digital Health, חברת פורטפוליו של קרן פיטנגו
"אני מייסדת וסמנכ״לית מוצר של סטארטאפ בתחום הדיגיטל־הלת', הפועל בצומת שבין מערכות בריאות מורכבות, נתונים קליניים וקבלת החלטות ארגונית. בתפקידי אני אחראית על גיבוש האסטרטגיה, בניית המוצר, והטמעת פתרונות טכנולוגיים בארגוני בריאות גדולים - תוך עבודה יומיומית עם הנהלות, צוותים קליניים ורגולטורים".
החיבור ל-AI
"העבודה שלי עם AI היא שילוב של חזון לשינוי מהותי בעולם עם חיבור ליישום מהיר בפועל: שימוש במודלים חכמים כדי לשפר תהליכי קבלת החלטות, לתמוך בצוותים קליניים ולהפוך נתונים מורכבים לפעולות מדויקות בעולם האמיתי. AI הוא לא מטרה בפני עצמה אלא כלי שמאפשר לארגונים לעבוד חכם יותר, אנושי יותר, ובקנה מידה גדול - בלי לשבור תהליכים קיימים".
תחזית ל-2026
"מנקודת המבט שלי 2026 תהיה השנה שבה ה-AI יפסיק להיות 'פיילוט' ויהפוך לתשתית. נראה קונסולידציה ברורה - מעבר מחברות AI ורטיקליות, שפותרות בעיה נקודתית אחת, לפלטפורמות רוחביות שמטמיעות יכולות AI לאורך שרשרת ערך שלמה".
אדם הוסיפה: "בתחום הבריאות בפרט, הארגונים יעדיפו פתרונות שמתחברים למערכות קיימות ומייצרים השפעה רחבה ולא אוסף של כלים מבודדים. הערך לא יהיה במי שיש לו את המודל הכי חכם, אלא במי שיודע להטמיע AI עמוק בתוך תהליכי עבודה קיימים, בצורה מדידה, אחראית ושקופה, מבלי להעמיס על הצוותים ומבלי לפגוע בשיקול הדעת האנושי.
בלה ברדה ברקת יזמת מחברת הספר 'לבנות בתבונה – בינה מלאכותית באדריכלות עיצוב ובנייה'
"בתור מי שעוסקת בנדל"ן כבר יותר מעשור ומאוד אוהבת את התחום, במיוחד בפן הטכנולוגי יצירתי -אדריכלי שלו, זה היה כמו להיכנס לחנות צעצועים שמייצרת עבורי איזה צעצוע שרק אחלום עליו בהיבט של ה-AI. אני מאוד אוהבת לקרוא ספרות מקצועית, כשלא מצאתי ספר בנושא אדריכלות עיצוב ובנייה, חשבתי שלכתוב אחד כזה, יכול להיות אתגר מרתק ומעשיר. כחלק מהתהליך נשאבתי לעולם המדהים הזה, שמאפשר, ממש בשניות, ליצור אינספור הדמיות של מוצרים שלא קיימים, בניינים עתידניים, מכוניות בעיצוב מיוחד ולמעשה כל רעיון שאפשר לחשוב עליו ועד עכשיו היה מאוד קשה להציג אותו באמצעים ויזואליים מבלי שיש לך ניסיון בציור או עיצוב".
תחזית ל-2026 ולעתיד
איך הבתים ייראו בעתיד בעזרת הטכנולוגיות? " אנחנו נראה הרבה יותר אוטומציה, בכל שלבי הבנייה. מרובוטים שיצבעו את הקירות, דרך רובוטים שיניחו ריצוף ועד טכנולוגיה שתתריע על נזילות או סתימות במערכות השונות של הבניין. נראה חלקים שמודפסים על ידי מדפסות ענק, נראה שימושים בחומרים חדשים וידידותיים יותר לסביבה והשינוי הגדול ביותר יגיע כאשר הבניינים יהיו דינמיים-רספונסיביים.
ברדה מוסיפה: "הבניינים יגיבו לשינויים מהסביבה - שינויי מזג אויר, שינויים בשימוש במרחב ושינויים כתוצאה משוני בזהות המשתמשים וכמותם. שינוי כזה יאפשר גם חסכון באנרגיה, גם התאמה מהירה יותר של המרחבים הבנויים וכמובן התאמה אישית בהתאם למגדר, גיל, מצב רוח, צורך פסיכולוגי או ביולוגי אחר".
שיר חורב, קו-פאונדרית וסמנכ"לית טכנולוגיות - Deepchecksחברת פורטפוליו של קרן חץ
החיבור ל-AI
"הרקע שלי מתחיל בתלפיות, ומשם לעבודה עם טכנולוגיות AI למניעת טרור. כבר בימיה המוקדמים של הטכנולוגיה ראיתי איך AI מייצר אימפקט והצלחות מבצעיות משמעותיות.
בעקבות כך, ולצד זיהוי האתגרים שבשימוש בטכנולוגיה, רציתי לגרום ל-AI להיות לא רק חכם, אלא גם מאומץ, אמין ושימושי בסקייל רחב. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בדיפצ'קס: בונים שכבת אמון שמאפשרת לארגונים להכניס AI ו-LLMs לפרודקשן בביטחון".
תחזית ל-2026
"2026 תהיה השנה שבה AI יעבור מכלי שעוזר לשחקן שפועל עם אייג'נטים שמפתחים קוד, מריצים תהליכים ומקבלים החלטות בעצמם. פיתוח מוצר ותוכנה יהפוך להרבה יותר אורקסטרציה של מערכות חכמות, ופחות כתיבת קוד ידנית. היתרון האמיתי יהיה אצל מי שיידע לנהל, למדוד ולסמוך על האייג'נטים האלה בלי לאבד שליטה - כי בעולם כזה, אמון הוא הפיצ’ר הכי חשוב".
אנדראה שיפושובה, חוקרת בינה מלאכותית ב-Lasso
"אנדראה היא חוקרת בינה מלאכותית מובילה המתמחה בלמידת מכונה ובאבטחת מערכות AI. עם מיקוד באבטחת סוכנים (Agentic AI) ויישומים מבוססי מודלי שפה, היא בוגרת האוניברסיטה הטכנולוגית של וינה, ועלתה לארץ לפני כשנה וחצי, ומאז המשיכה במחקר ובתעשייה בתחומי מחקרי ותעשייה בסייבר.
במהלך השנים האחרונות וכן במסגרת תפקידה ב-Lasso אנדראה התמודדה עם איומי סייבר מתוחכמים, ביניהם כיצד ניתן להתגונן מדליפת נתונים על ידי התקפות ניצול רשתות נוירונים כערוצים סמויים. התקפות אלו מנצלות אימון מודלים ליצירת פרצות נסתרות, שישמשו תוקפים במועד מאוחר יותר לגנוב מידע ונתונים ארגוניים רגישים. יישומי ההגנה שאנדרה פיתחה אף נתרמה ל -FeatureCloud, פלטפורמה שיתופית בתחום אבטחת מידע, שפותחה על-ידי קונסורציום מחקר אירופי גדול ומומנה במסגרת תוכנית המחקר והחדשנות Horizon 2020 של האיחוד האירופי.
עבודת המחקר של אנדראה נוגעת בשני צדי משוואת האבטחה: בצד ההתקפי, היא בוחנת ומפתחת דרכים לחדש ולשפר מתודולוגיות, ,Red Teaming במטרה להעריך טוב יותר את החוסן של סוכנים חכמים מול מתקפות זדוניות והתנהגויות לא מכוונות. מהצד ההגנתי, אנדראה שותפה לבניית תשתיות מאובטחות, המגנות על נתוני מידע ומבטיחות שהמערכת בינה מלאכותית וסוכני AI יתנהגו בהתאם לייעוד שלהן. אנדראה היא בין הנשים הבכירות במחקר AI בישראל ונמצאת בחזית הטכנולוגיה והתעשייה בפיתוח פתרונות חדשניים המעניקים לארגונים יתרון אמיתי באבטחת מידע בעידן של בינה מלאכותית.
התחזית ל-2026
"ככל שסוכני AI מקבלים גישה ליותר כלים ופלטפורמות וכן יותר אוטונומיה, הסיכונים המובנים במערכות אלו הולכים ומתעצמים משמעותית. יכולות אייג׳נטיות מוטמעות באפליקציות ארגוניות בקצב מהיר יותר מזה שבו צוותי ומוצרי האבטחה מצליחים להדביק את הפער, והאתגרים הגדולים של 2026 לא ינבעו בהכרח ממתקפות חדשות ומתוחכמות, אלא מהגדרות לא ברורות של אבטחה ומחוסר בפיקוח אפקטיבי והטמעה של כלים ייעודים לאבטחת מידע.
"העלייה של כוח עבודה מבוסס LLM משמעותה שארגונים יתחילו להאציל החלטות אמיתיות לבינה מלאכותית, ולכן מנגנוני אבטחה חזקים אינם מותרות, אלא הכרח. להערכתי, הבנת הכוונה מאחורי פעולות האייג׳נט, וחריגה ממנה (Intent Security) תהפוך לשכבת בקרה קריטית בניהול סיכוני סוכנים. ארגונים יידרשו להסתכל מעבר לשאלות של הרשאות ודאטה לאילו משאבים יש לסוכנים גישה, ולהתחיל לשאול האם ההתנהגות של הסוכן אכן תואמת את הייעוד העסקי שלשמו הוגדרו.
"חשוב להבין, סוכנים לא תמיד מפרים מדיניות באופן מפורש או כוונה זדונית לעיתים הם פשוט מפרשים אותה מחדש. ללא יכולות ויזיביליות ברורה למטרות המערכת ולהתנהגותה בזמן ריצה, ארגונים חושפים את עצמם לסיכונים תפעוליים ואסטרטגיים משמעותיים. הבנת ההתנהגות והאנומליות לא תחליף את מנגנוני האבטחה הקיימים, אלא תרחיב אותם: מהחלטות גישה סטטיות לעבר אכיפה דינמית, מבוססת AI, לאורך כל תהליך הביצוע".
בת חן ישועה, בעלים ומנכ"לית רשת מלונות מטיילים
רשת מלונות מטיילים מציבה את עצמה בחזית החדשנות הטכנולוגית של עולם התיירות בישראל, כשהיא מובילה מהפכה אמיתית בשילוב בינה מלאכותית במערך התפעול המלונאי. בעוד שבעשור האחרון מרבית החדשנות בענף התמקדה בשיווק, מכירות ודיגיטציה של חוויית הלקוח, בחרה הרשת להפנות את הזרקור דווקא אל אזור כמעט לא מפותח: התפעול היומיומי של המלון.
את המהלך האסטרטגי והחלוצי מובילה בת חן ישועה, מנכ״לית ובעלים של הרשת, מתוך תפיסה ארוכת טווח הרואה בטכנולוגיה מנוע לחיזוק ההון האנושי ולא תחליף לו. על רקע מחסור הולך וגובר בכוח אדם, תחלופה גבוהה ועומסי עבודה, פיתחה הרשת אסטרטגיה פורצת דרך המבוססת על אימון מערכות AI לניהול תהליכים כמו ניקיון, מטבח, חדרי אוכל ולוגיסטיקה. המערכות לומדות את הידע הניהולי המצטבר, מזהות תהליכי עבודה באמצעות חיבור למצלמות ולמערכות BI, ומספקות לעובדים ולמנהלים הנחיות ואופטימיזציה בזמן אמת. בהמשך, צפויה המערכת להפעיל גם הנחיות קוליות ואף מכונות ורובוטים שיבצעו חלק מהעבודה הפיזית.
עם זאת, תפיסת העולם של הרשת ברורה: הטכנולוגיה לא מחליפה את האדם, אלא מאפשרת לו להתמקד במהות - אירוח אנושי, שמח ומחובר לאהבת הטיול והטבע. הפיילוט הראשון, המתקיים במלון ויליג' על הירדן, מסמן את תחילתו של שינוי עמוק שעשוי להגדיר מחדש את עתיד התיירות בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו