"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סכנת הסייבר שמסתתרת במכונות הישנות
הפרדוקס המרתק של עולם הסייבר המודרני הוא שדווקא כדי לשמור על המכונות ה"פשוטות" והישנות שמניעות את חיי היום-יום שלנו, אנחנו צריכים לבנות סביבן חליפת מגן טכנולוגית שהיא שיא הקידמה
פס הייצור של BMW | צילום: רויטרס

סכנת הסייבר שמסתתרת במכונות הישנות

הפרדוקס המרתק של עולם הסייבר המודרני הוא שדווקא כדי לשמור על המכונות ה"פשוטות" והישנות שמניעות את חיי היום-יום שלנו, אנחנו צריכים לבנות סביבן חליפת מגן טכנולוגית שהיא שיא הקידמה

איתן גרינברג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ב-2026, אנחנו רגילים לחשוב ש"אבטחה" פירושה בינה מלאכותית מורכבת או אפליקציות חכמות. אבל האמת היא שהדופק הקריטי ביותר של חיינו - כמו זרם החשמל בבית, המים בברז וקווי הייצור במפעל - תלוי במכונות שחלקן ותיקות יותר מהאינטרנט עצמו. הפרדוקס המרתק של עולם הסייבר המודרני הוא שדווקא כדי לשמור על המכונות ה"פשוטות" והישנות הללו, אנחנו צריכים לבנות סביבן "חליפת מגן" טכנולוגית שהיא שיא הקידמה.

בעולם התעשייתי (מה שנקרא בשפה מקצועית OT), המכונות לא הוחלפו כבר עשרות שנים. בקרים שאחראים על פתיחת שסתומים או ויסות טמפרטורה נבנו כדי לעבוד לנצח, לא כדי להתמודד עם האקרים. רבים מהם מריצים מערכות הפעלה ישנות מאוד שאי אפשר לעדכן.

בניגוד למחשב הביתי שלכם, המכונות הללו הן "תמימות" מדי: אם מישהו מצליח לשלוח להן פקודה פשוטה כמו "תכבי את המנוע", הן פשוט יבצעו אותה בלי לשאול שאלות ובלי לבקש סיסמה. אי אפשר פשוט "להוריד עדכון אבטחה" לטורבינה של תחנת כוח באמצע היום בלי לגרום להפסקת חשמל בחצי מדינה.

תחנת הכוח בחדרה. המומחים עוברים לאסטרטגיה של "מבצרים קטנים", צילום: משה שי

בעבר, המכונות הללו היו מבודדות מהעולם, היום, הכל מחובר לרשת הארגונית כדי שנוכל לראות נתונים מהמשרד. החיבור הזה יצר פרצה וכדי להגן על המכונות, המומחים עוברים לאסטרטגיה של "מבצרים קטנים", במקום לסמוך על הגנה אחת גדולה בכניסה לחברה, בונים חומות הגנה פיזיות מסביב לכל קבוצת מכונות בנפרד. כך, גם אם האקר הצליח "להתגנב" למחשב של אחד העובדים במשרד, הוא ייתקל בחומה חסומה שלא תאפשר לו להגיע למכונות הייצור עצמן.

כדי לשמור על המערכות הישנות הללו, משתמשים היום בשלושה "שומרי סף" מתקדמים במיוחד:

הדיודה: הכביש החד-כיווני

דמיינו כבל רשת שמאפשר למידע לזרום רק החוצה. זהו רכיב חומרה שמשתמש בלייזר כדי להעביר נתונים מהמכונה אל המשרד, אבל אין בו שום דרך פיזית להעביר מידע חזרה. זה הופך את הפריצה לבלתי אפשרית: ההאקר יכול אולי "לראות" את המכונה, אבל הוא לא יכול לשלוח לה שום פקודה.

קיוסק האבטחה: הש"ג של הדיסק-און-קי

אחד האיומים הגדולים הוא טכנאי שנכנס למפעל עם זיכרון נייד (USB) כדי לעדכן תוכנה. כדי למנוע החדרת וירוסים, מציבים בכניסה לרצפת הייצור "קיוסק ניטור". זהו עמדת בדיקה קשוחה שסורקת את המדיה הניידת ומבטיחה ששום דבר זדוני לא נכנס פנימה פיזית.

ה-CDR: מקלחת טיהור לקבצים

כאשר קובץ חייב להיכנס למערכת (כמו הוראות הפעלה ב-PDF), הוא עובר תהליך שנקרא CDR. במקום רק לסרוק אם יש בו וירוס, המערכת מפרקת את הקובץ לגורמים, זורקת את כל מה שעלול להיות מסוכן, ובונה אותו מחדש כקובץ נקי לחלוטין. זה כמו להעביר מכתב דרך מכונת צילום ולהכניס פנימה רק את הדף המשוכפל, בזמן שהמקור נשאר בחוץ.

נוצר כאן מצב מעניין שכדי להגן על התשתיות הכי בסיסיות שלנו, אנחנו מקיפים אותן בטכנולוגיה הכי קיצונית שיש. בסופו של דבר, ההגנה הטובה ביותר על הלב הפיזי של המדינה היא לא בהכרח תוכנה חכמה יותר, אלא קירות דיגיטליים וחומרה קשוחה שפשוט אומרת לא לכל מי שמנסה להתקרב למכונות ששומרות עלינו.

הכותב הוא סמנכ"ל שיווק בסאסא סופטוור ולקח חלק בכנס סייברטק גלובל 2026

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...